(יג-יד) אלוה, עתה מתחיל להשיב על שטת בלדד שיסורי איוב באו ע"ד התמורה, וא"ל שאם יתפלל אל ה' ישגא אחריתו ויקבל טוב בעד היסורים, כמ"ש אם אתה תשחר אל אל כי עתה יעיר עליך וכו'. משיב איך יצוייר זה, שאם שופט עריץ יצוה ליסר נקי חנם, והוא מברר שהוא חף מפשע והשופט לא יסיר ידו מעליו, איך נאמר אל המוכה שלא יבקש דרך דין ומשפט רק יחנן אל השופט ובזה יחדל מהכותו? ושיעור הכתוב אלוה לא ישיב אפו אף כי אעננו (ומ"ש תחתיו שחחו עזרי רהב הוא מאמר מוסגר. שמתאר את האף כמושל עריץ אשר ירהב ויתגאה וסביב לו עבדים ושוטרים הם הנקראים עוזרי רהב, שהמה עוזרים לטרוף ולהשחית והם הולכים שחוח תחתיו לעשות כל אשר יצוה עליהם לבלע ולהשחית) אומר אחר שאלהים אינו רוצה להשיב אפו אשר עוזריו המשחיתים שוחחים תחתיו להשחית כפי פקודתו אף כי אנכי אעננו, הגם שאוכל להשיב לו ע"פ דין ולברר זכותי במשפט, ואף כי אבחרה דברי עמו דהיינו שאוכל לטעון טענות מובחרים וצודקים מצד הדין כי לא חטאתי ובכ"ז לא ישיב אפו, וא"כ איך יצוייר זה, כי. Job now turns his attention to Bildad's theory that his punishment is part of a system of exchange. He rejects the suggestion that the way to change suffering into an entitlement to benefit is through prayer. He refuses to accept that though God ignores the justice of his case and the fact of his innocence, He will, nevertheless, accept his prayers or can be made to change His mind