הנה, אחרי שבאר כי פעולות האדם הם קצתם בחיריים וקצתם מוכרחים ע"י ההשגחה, יאמר כי כן גם היסורים הבאים על האדם, הגם שהרבה מהם הם בחיריים הבאים עליו ע"י רוע בחירתו, כמ"ש כי לאויל יהרג כעש, כמו המרבה במאכל עד שחלה חולי התחורים, או במשגל עד שנחלה גופו, בכ"ז נמצאו ג"כ יסורים השגחיים הבאים בהשגחת ה' לכפר ולמרק עונותיו, או להשיבו בתשובה, והגם שהיסורים הבחיריים הם רעים בהחלט, כמ"ש כי לאויל יהרג כעש, כי שחו אל רפאים מעגלותיהם, לא כן היסורים ההשגחיים הם אך טוב וחסד, בין היסורים הבאים עליו כדי להשיבו אל דרך הטוב בעתיד, שעז"א אשרי אנוש יוכיחנו אלוה, שהם יסורים קלים הבאים כדי להוכיח דרכו ולהטותו לטוב, בין היסורים הקשים הבאים למרק חטאים שכבר חטא בעבר, שעז"א ומוסר שדי, ג"כ אל תמאס: Events are determined by a combination of man's actions and God's interventions. Eliphaz explains that the same is true of suffering. Some suffering is a natural consequence of man's misbehavior and overindulgence, and some is Providential, intended for atonement, the purging of sin or to induce repentance. However, though the former cause is totally bad, the latter should be seen as a Divine gift intended for man's ultimate good. Today's misfortune may turn out to have been a life-saver tomorrow.