(כו-כח) ואחר. לעומת מה שנחמוהו בהשארת הנפש. שאז יחזה את האלהים ויתענג על טובו. אומר הוא להם. הכי אחרי עורי זאת אשר נקפו. אשר ניקף ונכתת בפצעים עד שנשחת כל העור ונמסס, או הכי מבשרי (אשר ניקף ונדכא כולו) הכי מהם אחזה אלוה? אשר על כן תאמרו מה נרדף לו? שאתם תאמרו שאיני נרדף כלל כי שורש דבר נמצא בי. שעדיין נמצא בי השורש שהוא הנפש שהיא השרש אל הגוף והיא לא נשחתה ע"י הנגעים שהשחיתו את הבשר. ועי"כ תאמרו שאיני נרדף כלל. ואני אשאלכם הכי אחרי עורי הניקף אוכל לחזות אלוה ולאור באור החיים? הלא אשר עיני ראו ולא זר הוא מה שכלו כליותי בחקי. ואחר שאני רואה בחוש שכליותי כלו. ושכל בשרי ועורי נגוע. וא"א עוד שיתרפא כי נגעה חרב עד הנפש, איך אחזה אלוה בלא גוף ובשר ובלא איברים. ואיך נמצא בי השורש לחיות עוד. איך אחיה בלא גוף. (כי לשטתו הנפש דבקה רק עם הגוף ובשאין לה לבוש לא תחיה באופן החיים שיתיחסו אל עניני הקודם לקבל גמול ועונש): Job maintains that the soul cannot live outside the body. Hence, since his body is beyond repair, what hope is there left to him? The assertion, made by his companions, that despite his physical decay he still has a soul within him, through which he can yet seek salvation, is a deceit; and let them beware, for the punishment for deceit is the sword.3Malbim draws a parallel between Job's words and the following passage from Exodus:
Do not cheat the stranger, nor oppress him; for you were yourselves strangers in the land of Egypt. Do not ill-treat any widow or orphan. Should you dare to ill-treat him, he will surely cry out unto Me. I will surely hear his cry. My anger will be aroused and I will kill you by the sword; and your wives will be widowed and your children fatherless. (Exodus 22: 21-23)
This is one of the few instances where the Torah spells out the punishment for a particular sin and specifies that it will be effected in this world.