כי הלא יען שבטחך הוא במעשיך שתעש חיל בשדה ובכרם, ובאוצרותיך שכבר אצרת, ועי"כ לא תרצי לברוח לעזוב מעשיך בשדה ואוצרותיך אשר בעיר אשר בהם כל בטחונך, עי"כ גם את תלכדי לא לבד שיקח אוצרותיך, כי ילכד אותך, וגם כמוש ושריו וכהניו יצאו בגולה, ולכן היה טוב שתנוסו ותעזבו הקנינים שבזה תמלטו עכ"פ את נפשכם, ולא תחשוב שלא יבא האויב על כל הערים, כי ויבא שודד אל כל עיר ועיר, וגם העמק והמישור יאבדו, והוא מטעם אשר אמר ה' תנו ציץ למואב כי נצא תצא, ה' אמר שרק בזה יתנו ציץ וצמח למואב שיוכל לצמוח שנית, אם יצא ויברח, וע"י שיצא ינץ נץ ויפרח, ולא ע"י שישארו בעריהם לכורמים וליוגבים, כי עריה לשמה תהיינה, כן אמר ה', ואחר שכן גזר ה', א"כ ארור עושה מלאכת ה' רמיה, אחר שהיא מלאכת ה' להוציאם מן המדינה שעי"כ יהיה להם ציץ, א"כ מי שלא יצא וינוס, וירצה להשאר במקום, הוא עושה רמיה במלאכת ה', והוא ראוי לההרג עי"ז כי ארור הוא, וא"כ ארור מונע חרבו מדם לבלתי להרוג את הנשארים בערים שהם ארורים: