1
ויעש ברוך, ר"ל כי ירמיה צוהו בשנה הרביעית ליהויקים והוא לא קרא עד השנה החמישית בחדש התשיעי, מבאר שזה היה מפני שעשה ככל אשר צוהו ירמיה ר"ל כפי התנאים שצוהו באיזה אופן יקרא דברי ה' בבית ה' שהיה הציוי שיהיה בבית ה' וביום צום, ובעת שמתקבצים גם מן הערים כמ"ש וגם באזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם, ולכן ויהי בשנה החמישית, א. שאז קראו צום, ב. שהיה לפני ה' (בבית ה'), ג. שהיו שם כל העם שבירושלים, ד. וכל העם הבאים מערי יהודה, לכן המתין עד הזמן ההוא: