1
ואמרת אליהם, בכ"ז צוהו שיאמר אליהם שה' משתתף בצערן, וכאילו כביכול תרדנה עיניו דמעה, כי שבר גדול נשברה הוא השבר החיצון, ונלוה אליו מכה נחלה מאד בפנימותה, ומפרש השבר, כי אם יצאתי השדה, להנצל מן הרעב כמ"ש רעב בעיר פזר רגליך, והנה חללי חרב, ואם באתי העיר להנצל מן החרב והנה חללי רעב, ונוסף לזה מכה נחלה מאד בפנימית, כי גם נביא גם כהן שהם היו צריכים ללמד את העם תורה ונבואה הם סחרו אל ארץ עשו סחורה אל הארץ, כסוחר שמוכר סחורתו בעד בצע כסף, כן מכרו תורה ונבואה בעד כסף, ולא ידעו מה יהיה אחריתם, וזה מכה נחלה שעי"כ לא ירפאו השבר כי אין מי שילמדם ושישיבם בתשובה: