צריך ששה דברים. בא לדרוש ג"כ למה פתח בבראשית ולא אמר בראשונה או בהתחלה או בקדם וכמ"ש לעיל בסי' א' וע"כ דורש בראשית נוטריקון בר"א שי"ת כדלעיל ריש סימן ד' לרמוז על ששה דברים שקדמו לבריאת העולם כולו:
ועצים ואבנים וקנים. שהעני צריך שני מיני עצים. עצים גדולים בתחתית הבית ועמודי הבית ובשאר הבנין קנים דקים וטח בטיט. ועל שבית העני קטן אינו צריך נקני המדה. ובתי העשירים שאינם מערבים קנים הרי בתיהם גדולים וצריכים לקני המדה והאבנים והעפר צריכים ליסודות והמים לגבל הטיט והברזל לחזק. ומרומז בתורה עפ"י נוטריקון כנ"ל. ובמשלי ח' שמודיע לנו סוד זה איך שהתורה קדמה לכל ובה נבראו הכל שהיא היתה כלי אומנתו של יוצר בראשית שחושב שם בשני פסוקים ראשונים שש לשונות של קדימה עד שלא הזכיר תיבת ארץ כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. מעולם נסכתי. מראש מקדמי ארץ. קדם. מאז. מעולם. מראש. מקדמי. וחושב מה ששייך לצורך בנין. וסמיך ליה היינו מה שכתב קדם מפעליו וכו'. ואינו חושב ראשית דרכו שאינו מצורף לצורך בנין העולם. גם אינו חושב מ"ש בטרם הרים. באין תהומות שאינו חושב אלא הקדימות שמקדים לתיבת ארץ. ועפ"י מדה יו"ד בהכרח לחשוב ששה דברים של קדימה. ויתכן שכוון המדרש למ"ש לעיל סי' ד' בענין ששה דברים שקדמו לבריאת עולם. ולמי שחושב שם גם התשובה הרי ז' עם התורה עצמה שהיא ראשית דרכו הרי יש כאן ששה דברים לבד התורה. וזהו שאמר שהתורה קדמה אותן שש קדימות לבד התורה. גם יתכן שכוון למ"ש בסימן ט' הסמוך בדברי הפילוסוף שכל ששה דברים אלו נבראו תחלה כשנבראת הארץ. וזהו והארץ היתה תוהו כנ"ל שכבר היתה תוהו וכו' שקדמו לה הרי מרומז בתורה בתיבת בראשית ברמז נוטריקון. ושנוי בנביאים שכתוב בכל דברים אלו בריאה. כמ"ש בסימן הסמוך. ומשולש בכתובים במשלי ח' עפ"י מדה יו"ד כנ"ל: