ראש דברך אמת. בא לדרוש למה פתח בשם אלהים שהוא דין ולא בשם ה' שהוא עיין פסחים נ"ד. פר"א פרק ג' שהוכיחו
למחסה ולמסתור. ור"ד וסוכה תהיה כמ"ש הנה היום בא בוער כתנור והיו כל הבא אך לצדיקים יצילם ויסתירם בסוכתו פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו'. וזהו למחסה עצה. נותנים עצה עמוקה להסתיר רעתם ו עצמם מבני אדם בחדרי חדרים ובחושך וזה ג' ובריש פר' כ"ד ובפר' פ"ד סוף סי' י"ג זה פורענותן של רשעים בגיהנם. ונהורא עמיה של צדיקים. שהם מאירים לפני הקב"ה ל"ו סי' ג' מצוה שאדם עושה כאילו מדליק ח' ולדברי התד"א הנ"ל האור הוא בגן עדן בגן:
בפסיקתא. היינו בפסיקתא רבתי י"א סי' י"א ה' אור לי לימות המשיח: העיקרית השייכת כאן ובשביל זה הובא עמיקתא ומסתרתא בכופל לשון ופירושו גלי בראשית ברא. ואעפ"כ ומסתרתא עדיין לא גלה כאן גלה במקום אחר רק במקום זה מסתרתא. שהמסתרתא ג"כ גלה עפ"י מדה זה כלל גדול שהכל מפורש בתנ"ך. ואם אינו שעל ענין שמים פי' וגלה בישעיה ועל בתהלים:
נוטה כדוק שמים. וס"ד כדמיון האהל על הקרקע כמ"ש בפר"א פרק פסוק זה ולבד מקומות אלו מפורש עוד לשמים שהם ז' רקיעים וכל רקיע מיוחד רחמים. ועוד שאלהים הוא לשון רבים כמ"ש לקמן פר' ח' סי' ט' לזה דרש שע"כ פתח בשם אלהים לסימן שידון העולם באמת. שאלהים הוא אמת. וזהו שדרש ראש דברך אמת. ולעולם כל משפט צדקך. שהתורה שהיא דברו פתח בה באלהים שנאמר בראשית ברא אלהים. וכאן חסר וכן צ"ל ואין אלהים אלא אמת שנאמר וה' אלהים אמת כן הוא בילקוט כאן. וכן בנתינת התורה פתח ג"כ באלהים כמ"ש וידבר אלהים את כל הדברים וגו'. ג"כ מטעם ראש דברך אמת להודיע שהוא דיין אמת ושופט דין אמת למי שלא ישמור התורה. ומאחר שידעו שהוא דיין אמת יצדיקו עליהם את הדין שיעשה בהם. ואין חששא שיטעו כאן בריש התורה. ובריש עשרת הדברות. על שאלהים משמע לשון רבים ולזה אמר ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם וכאן חסר עוד. וכצ"ל ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם. בראשית בראו אין כתיב כאן. אלא בראשית ברא. ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות נתנו התורה. וידברו אלהים אין כתיב כאן אלא וידבר אלהים. וכן הוא בהדיא בילקוט כאן:
ויאמר אלהים. היינו מה שכתוב כאן ויאמר אלהים יהי אור: