גלי עמיקתא ומסתרתא. בא לדרוש בראשית ברא. וכמ"ש בסוף הסימן איך ברא:
העמיק הרחיב. עיין פסחים נ"ד. פר"א פרק ג' שהוכיחו מפסוק זה שנברא גיהנם קודם שנברא העולם:
למחסה ולמסתור. ור"ד וסוכה תהיה לצל יומם מחורב היינו מחורב של יום הבא. כמ"ש הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא אך לצדיקים יצילם ויסתירם בסוכתו לעוה"ב והיינו בגן עדן. וכמ"ש תסתירם בסתר פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו'. וזהו למחסה ולמסתור:
המעמיקים מה'. וס"ד לסתיר עצה. נותנים עצה עמוקה להסתיר רעתם ואומרים שאין רואה אותם חלילה. ומסתירים עצמם מבני אדם בחדרי חדרים ובחושך וזה במחשך מעשיהם. ועיין לקמן פר' ב' סימן ג' ובריש פר' כ"ד ובפר' פ"ד סוף סי' י"ג ועי' עוד בתד"א פרק י"ז וז"ל ידע מה בחשוכא זה פורענותן של רשעים בגיהנם. ונהורא עמיה שרא זה שכרן של צדיקים בגן עדן:
מעשיהם של צדיקים. שהם מאירים לפני הקב"ה כמ"ש נר מצוה ותורה אור ודרשו בשמ"ר פר' ל"ו סי' ג' מצוה שאדם עושה כאילו מדליק נר ועיין לקמן סוף פר' ב' ובפר' ג' סימן ח' ולדברי התד"א הנ"ל האור הוא בגן עדן. וכן מפסוק אור זרוע לצדיק וזריעה הוא בגן:
בפסיקתא. היינו בפסיקתא רבתי פר' ל"ו ריש הפטרת קומי אורי ועיין ד"ר פר' י"א סי' י"א ה' אור לי לימות המשיח:
תחלת ברייתו של עולם. דרשה זו היא העיקרית השייכת כאן ובשביל זה הובא כל המאמר דרך אגב. ודורש מ"ש הוא גלי עמיקתא ומסתרתא בכופל לשון ופירושו גלי עמיקתא שמגלה דבר סתום ועמוק במה שאמר בראשית ברא. ואעפ"כ ומסתרתא עדיין לא ביאר איך ברא וגם זה המסתרתא אע"פ שלא גלה כאן גלה במקום אחר רק במקום זה הוא מסתרתא שמ"ש הוא גלי מוכיח גם על מ"ש מסתרתא. שהמסתרתא ג"כ גלה עפ"י מדה י"ז. וזהו מה ששואל המדרש והיכן פי'. כי זה כלל גדול שהכל מפורש בתנ"ך. ואם אינו מפורש בתורה מפורש בנביאים ובכתובים. שעל ענין שמים פי' וגלה בישעיה ועל ענין הארץ פי' וגלה באיוב ועל ענין האור בתהלים:
נוטה כדוק שמים. וס"ד וימתחם כאהל לשבת שדמיון שמים על הארץ כדמיון האהל על הקרקע כמ"ש בפר"א פרק ג' כל זה באריכות וכמ"ש חגיגה ד' י"ב על פסוק זה ולבד מקומות אלו מפורש עוד בכמה מקומות בתנ"ך ובדברי חז"ל שבע שמות לשמים שהם ז' רקיעים וכל רקיע מיוחד לדבר אחר.
שנאמר כי לשלג. עיין בארוך: