ואהיה אצלו אמון. בא לדרוש תיבת בראשית שלא אמר בקדם או בתחלה או בראשונה אלא בראשית. לדרוש נוטריקון בי ראשית כמ"ש בסוף הסימן שעם התורה שנקראת ראשית נבראו שמים וארץ. ועיקר השייך כאן הוא מ"ש ד"א אמון אומן כדלקמן. ומאחר שהביא פסוק זה דורש תחלה באופן אחר דרך אגב ואח"כ דורש לענינו. וכן הוא הדרך בכל המדרש:
אמון מכוסה. הוקשה לו שאיך שייך לומר אצל הקב"ה והתורה שהיה פדגוגה ומגדל אותה. ע"כ דורש אמון מכוסה. שהיה פדגוגה באופן זה שכיסה אותה והצניעה אצלו. ובתיבת אמון שפירושו פדגוג מרומז בתיבה עצמה מהו כוונת הפדגוג. והיינו ע"פ גז"ש על הכיסוי וצניעות. והראיה על הכיסוי מפסוק האמונים עלי תולע. שפירושו שהיו מתגדלים ואמונים באופן זה שהיו מכוסים בתולע. והראיה על הצניעות מפסוק ויהי אומן את הדסה. פירושו שהיה פדגוגה ואומנה באופן זה שהצניע אותה שלא יראוה. ולמוד מענינו שם בפסוקים שהצניע אותה. ודורש גז"ש מה אומן שאמר שם כיסוי וצניעות. אף אמון האמור כאן כיסוי וצניעות. והכונה שקודם שניתנה התורה לישראל היתה אצל הקב"ה מכוסה ומוצנע:
אמון רבתא. פי' שהאומן והמגדל נקרא בתרגום תורבינא והילד אמון רביא והילדה רביתא וגידול הבנים נקרא ג"כ בשם רביא כמ"ש יולדו על ברכי יוסף ותרגומו ואיתילדו ורבי יוסף. וכן אשר ילדה לעדריאל המחולתי תרגם ג"כ כנ"ל וזהו רבתא על התורה שגידלה הקב"ה אצלו עד שנתנה לישראל כמבואר בארוך:
דיתבא בין נהרותא. הוא תרגום של סיפא דקרא הנ"ל התיטבי מנא אמון היושבה ביאורים:
התורה אומרת. פי' שהתורה מתפארת ואהיה אצלו אמון שהיתה כלי אומנתו של הקב"ה שבה ברא שמים ארץ:
פשפשין. פי' הערוך שער קטן בתוך שער גדול והביא כמה ראיות ועי' מ"ש רש"י:
והתורה אמרה בראשית. שהתורה עצמה אומרת כן. שאם שהשי"ת אמר כן היה לו לומר בראשית בראתי. אלא שהתורה אומרת בראשית נוטריקון בי ראשית כמ"ש בארוך בשם ילקוט: