עיר היושבת על שפת הנחל וכו'. (דף ס"א.) א"ר הונא עיר שיושבת על שפת הנחל אם יש לפניה דקה ד' אמות מודדין לה משפת הנחל ואם לאו אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן ופירשו בהלכות כי רוב העתים הנחל יבש ומשתמשין בו שאינו מתמלא אלא בשעת הגשם ושם פירשו השמועה כדברי רבינו וכן דעת הגאונים ז"ל אבל רש"י ז"ל פירש דעיר היושבת על שפת הנחל בעיתא תשמישתא מפני שטיפת הנחל ואי לא עבוד דקה לאו הוי ישוב קבוע והוו להו כיושבי צריפין ואין מודדין לכל אחד אלא מפתח ביתו ואם עשו דקה הרי דירת העיר קבועה ומודדין להם מקיר החומה ומן הדקה הזו ולהלן ולעולם הנחל נחשב מכלל האלפים. ולזה הסכים הרשב"א ז"ל. ודע שלדעת רבינו והגאונים ז"ל כשאין שם דקה אין מודדין לכל אחד מפתח ביתו אלא מקיר העיר וז"ש
רבינו ונמצא הנחל נמדד מן האלפים שלהם. לא אבדו בשלא עשו דקה אלא שיעור רחב הנחל. ופי' דקה אצטבא: