(א-ב)
כל בית דירה שיוצא מן המדינה וכו'. מדברי רבינו שכתב כאן ושכתב למטה מבואר שדעתו שאין נותנין קרפף לעיר אחת כלומר שאם אין שם בית דירה תוך שבעים אמה ושירים אין מודדין אלא מקיר העיר. ומחלוקת היא במשנה בכיצד מעברין (עירובין נ"ז) ששנינו שם נותנין קרפף לעיר דברי ר״מ וחכ״א לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות ופסק רבינו כחכמים דרבים נינהו ועוד דסוגיין כותייהו ויש מי שפסק כר״מ משום דהלכה כדברי המיקל בעירוב ועוד ששנינו בנדרים (דף נ"ו:) הנודר מן העיר מותר ליכנס בתחומה ואסור ליכנס בעיבורה ויש מי שדחה דההיא דנדרים בתוך עיבורה ממש קאמר תוך בורגנין הסמוכין לה המעוברים עמה. ואני אומר דההיא דנדרים כפשטא היא ואפילו אין שם בורגנין אלא כיון שאילו היו שם היו נחשבין מכלל העיר הרי הריוח ההוא הוא כעיר בלשון בני אדם. וזהו שהביאו שם ראיה מדכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו מאי ביריחו אילימא ביריחו ממש והא כתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת אלא בעיבורה ומי איכא למימר דלרבנן דסבירא להו דאין נותנין קרפף לעיר אחת קשה להו ההוא קרא אלא אפי' רבנן מודו דבלשון בני אדם ולשון הכתוב כעיר מיקרי. וזהו ששנויה שם בלא מחלוקת. כך נ״ל. ומן הטעם הזה הביא רבינו בהלכות נדרים בפ״ט אותה משנה כפשטה. ומ״ש כאן בדין בית דירה מוסכם הוא ומבואר במשנה פרק כיצד מעברין ובגמרא שם (דף נ"ה:): ומ״ש וכן עד מהלך כמה ימים מפורש פרק עושין פסין (עירובין דף כ"ה) ובהלכות ושם אמרו אין בורגנין בבבל. ופירש״י ז״ל שאם יש שם בורגנין העושין סוכות לשמור פירות מחוץ לעיר אינן מתעברין עם העיר לפי שאינן קבועין כדמפרש התם משום דשכיחי בדקי שטפי מיא ששוטפין אותן וזה לא נזכר בדברי רבינו לפי שדי במה שהזכיר בית דירה והרשב״א ז״ל כתב וז״ל לא היה עשוי לדירה או שהיה עשוי לדירת עראי אין עושין אותו עיבור לעיר לפיכך הבורגנין שעושין שומרי הפירות בגנות ופרדסין ושומרי העיר חוץ לעיר אינן נמדדין עם העיר מפני שהן עראי מפני הגנבים ומפני הגשמים ששוטפין אותו עכ״ל: ואני תמיה א״כ למה אמרו אין בורגנין בבבל והלא אפי' בשאר ארצות אין בורגנין, ועוד שבפירוש שנינו (דף נ"ה:) בברייתא שאכתוב בסמוך והבורגנין אלא ודאי לא אמרו אלא בבבל דוקא ולזה לא כתב רבינו דבר זה וכן נראה עיקר. וכתב רבינו והוא שיהיה בית דירה זה ארבע אמות על ארבע אמות מפורש פ״ק דסוכה (דף ג') וכן גם כן בכיצד מעברין (עירובין נ"ה:):