כל דבר מטונף וכו'. סוף פ' כל כתבי (שבת דף קכ"א:) מבואר זה גבי צואה של קטן וכפי גרסת ההלכות שם עיקר:
רוק שע"ג קרקע וכו'. שם רוק דורסו לפי תומו ופי' דורסו לפי תומו כתבתיו פי"א כדעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל:
מטלטלין כנונא מפני אפרו אע״פ שיש עליה שברי עצים מפני שהוא כגרף של רעי. דין זה סוף כירה (שבת דף מ"ז) ואיני יודע לתרץ הסוגיא אשר שם לפי מ״ש רבינו מפני שהוא כגרף של רעי אא״כ נאמר דה״פ אלא אמר רבא במחתא באפרא ליכא משום גרף של רעי משום דמיכסי והוא עיקר הטעם אבל בכנונא שהוא כלי שעושין אותו להתחמם בו והוא מגולה הרי הוא כגרף של רעי ומטלטלין אותו וכבר הושג רבינו מזה ואיני יודע לו תירוץ אחר. וגם זה דחוק ונראה שעקר הנוסחא ראויה להיות בספריו מפני שראוי לגרף של רעי כלומר האפר שהזכיר ראוי לכסות גרף של רעי ונמצא הכנונא בסיס לאפר שמותר בטלטול ולעצים שאסורין ובסיס לדבר המותר והאסור מותר לטלטלו וכן פירשו ז״ל. אי נמי משום דשברי עצים לא חשיבי ובטלי וכן עיקר דכל דחשיב אף על פי שיש עמו דבר המותר לא בטיל ואסור לטלטלו:
ואין עושין גרף של רעי וכו'. כבר הזכרתיו זה בפרק כ"ה בבבת נותנין כלי תחת הדלף: