כל כסויי וכו'. שם (דף קכ"ו:) משנה כל כסויי הכלים שיש להן בית אחיזה ניטלין בשבת א"ר יוסי בד"א בכסויי קרקעות אבל כסויי הכלים בין כך ובין כך ניטלין בשבת ובגמרא אר"י והוא שיש תורת כלי עליהן. דכ"ע כסויי קרקעות אם יש להן בית אחיזה אין אי לא לא כסויי כלים אע"ג דאין להם בית אחיזה כי פליגי בכלים וחברינהו בארעא דת"ק סבר גזרינן ור' יוסי סבר לא גזרינן ע"כ, ובהלכות דהלכה כת"ק. עוד שם (דף קכ"ה) העיד ר' יוסי משום ראב"י על כסוי תנור שאין צריך בית יד אמר רבינא כמאן מטלטלין האידנא כסויי דתנורי במתא מחסיא אע"ג דאין להם בית אחיזה כמאן כראב"י ע"כ. וכל זה נכתב בהלכות וכדעת רבינו. והקשו עליהם ז"ל שהרי כסוי התנור הוא כסוי כלי המחובר לקרקע שנחלקו בו ר' יוסי ות"ק כנזכר למעלה. ובהלכות פסקו כת"ק שהוא מצריך בית אחיזה וכאן פסקו כרבינא ומדברי רבינו נתבאר תירוץ זה שאין תנור ככלים וחברינהו בארעא לפי שפי' וחברינהו הוא כגון חבית שטמונה בארץ שחופרים גומא וטומנים כל גופה בתוכה ואינה נראה ממנה אלא פיה ובהנהו הוא דגזר ת"ק אטו בור ודות אבל בתנור שכולו מגולה אע"פ ששוליו מחוברין בקרקע אפי' ת"ק מודה שאינו צריך בית אחיזה ומעדותו של ר' יוסי למדנו כן. וכל זה ביאר רבינו באמרו כגון חבית הטמונה בארץ וכן העלה הרשב"א ז"ל מדברי רבינו ופירוש תורת כלי פירש"י ז"ל שיהא ראוי לתשמיש אחר והקשו עליו. ופי' מעשה שנראה וראוי ותקונו מוכיח עליו שהוא ראוי לכך: