ומפני מה אסרו חכמים וכו'. מימרא פרק כירה (שבת מ') בתחלה היו רוחצין בחמין שהוחמו מערב שבת התחילו הבלנין להחם חמין בשבת אסרו להם את החמין והתירו להם את הזיעה. ועדיין היו רוחצין בחמי האור ואומרין מזיעין אנו אסרו להם את הזיעה והתירו להם חמי טבריא. עוד שם חמין שהוחמו מע״ש אמר רב למחר רוחץ כל גופו אבר אבר ושמואל אמר לא התירו לרחוץ אלא פניו ידיו ורגליו ותניא כוותיה דשמואל:
בד"א בחמי האור וכו'. כבר נתבאר זה:
ואסור לרחוץ וכו'. פרק חבית (שבת קמ"ז) משנה הרוחץ במי מערה דיעבד אין לכתחילה לא. ודברי רבינו מבוארים שם בהלכות בארוכה ומכלל דבריהם שהזיעה אסורה בכ״מ אבל דעת האחרונים שבחמי טבריא וכיוצא בהן אפי' הזיעה מותרת ולא אסרו הרחיצה במי מערה לכתחלה אלא במערה שיש בה חמי האור שהוחמו מע״ש ומכניסין אותן במערה להעמיד חומן מערב שבת לשבת וזה דעת הרמב״ן וה״ר יונה והרשב״א ז״ל והראשון דעת הגאונים ז״ל: