הנוטל שער וכו' לפיכך אסור לרחוץ וכו'. דין נטילת השער מבואר פ״ט ודין הרחיצה פרק במה טומנין (שבת דף נ':) מבואר שאינו אסור אלא בדבר שודאי משיר דהו״ל פסיק רישיה ולא ימות ואע״ג דקי״ל כר״ש דדבר שאין מתכוין מותר בזה שודאי משיר אסור ושם מבואר שהאהלה משיר את השער בודאי:
ומותר לחוף את הידים וכו'. שם אמר רב יהודה עפר לבינתא שרי. וכתב רבינו האי יש שמפרש לבנה ממש. ויש מפרשים לבינתא עפר של לבונה ונקראת כנדא"ר לבא"ן בלשון ישמעאל וכך אנו סוברין עכ"ל. וזה דעת רבינו. עוד שם כוספי דיסמין שרי עפר פלפלי שרי:
עירב דבר שאינו משיר את השער וכו'. בכאן מצאתי נוסחאות חלוקות בספרי רבינו. בקצתן כתוב אם היה הרוב מדבר שאינו משיר ודאי מותר לחוף ואם לאו אסור. ובקצתן אם היה הרוב מדבר המשיר ודאי אסור לחוף ואם לאו מותר וזאת הנוסחא האחרונה נראה אמתית לפי מסקנת הגמ' שא"ר נחמיה בריה דרב יוסף כל היכא דליכא רובא אהלה שפיר דמי. וכן נראה מן ההלכות: