1
המצניע דבר וכו'. כבר נתבאר זה בסמוך:
2
זרק זה שהוציאו כבר בתוך האוצר וכו'. שם במשנה חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו. ובגמרא (שם צ"א:) הקשו פשיטא ופירש"י דכיון שלא זרעו בטלה מחשבתו קמייתא והוי ליה ככל אדם ותירץ אביי הב"ע כגון שזרקו לאוצר ומקומו ניכר מהו דתימא כיון דמקומו ניכר במלתא קמייתא קאי קמ"ל מדזרקיה לאוצר בטוליה בטליה. ופירש"י ז"ל מתני' בשלא נמלך עליו בפירוש אלא שזרקו לאוצר וכו' ע"כ. ומתוך לשון רבינו נ"ל שחזר והכניסו ר"ל הוציאו ומפורש פ"ק (דף ב':) תנא להכנסה נמי הוצאה קרי לה וה"ה לההוצאה הכנסה. ומ"מ אין זה מעלה ומוריד לענין הדין: