חצר שראשה אחד וכו'. ברייתא שם (כ') חצר שראשה אחד נכנס לבין הפסים מותר לטלטל מתוכה לבין הפסים ומבין הפסים לתוכה ושתים אסורות ואם עירבו מותרות ואע"ג דרב הונא עביד בה אוקימתא רבינו ז"ל פסק כרבה דפליג עליה וכפשט הברייתא:
יבשו המים בשבת וכו'. שם בעא מיניה אביי מרבה יבשו מים בשבת מהו א"ל כלום נעשית מחיצה אלא משום מים אין כאן מים אין כאן מחיצה. עוד שם אמר אביי באו מים נמי לא קא מיבעיא לי דהא תניא כל מחיצה שנעשית בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה ע"כ. ופי' באו מים אפי' יבשו מערב שבת ופשוט הוא:
מבוי שנטלה קורתו או לחיו וכו'. פ' כל גגות (עירובין צ"ד) משנה וכן מבוי שניטלה קורתו או לחיו מותרים באותה שבת ואסור לעתיד לבא ד"ר יהודה. ר' יוסי אומר אם מותרין וכו'. ופי' בגמרא (דף צ"ה) ר' יוסי אומר כשם שאסורים לעתיד לבא אסורין לאותה שבת אמר רב הלכה כר' יוסי. ושמואל אמר הלכה כר' יהודה ופירשו שם דשמואל דאמר הלכה כר' יהודה לא אמר אלא בנפרץ לכרמלית וקי"ל כרב ואפילו נפרץ לכרמלית אסור ולפיכך סתם רבינו ז"ל וכן בהלכות לא הביאו אלא הא דרב: