בכל עושין לחיים וכו'. משנה (שם ט"ו) בכל עושים לחיים אפילו בדבר שיש בו רוח חיים ור"מ פוסל. ופסק רבינו כת"ק ודוקא כשהבעלי חיים קבועין ואינם נדים אבל אם נדים לא כמו שנתבאר למעלה פרק ט"ז בבבת בכל עושין מחיצה וידוע שהלחי משום מחיצה:
ואפילו באיסורי הנאה וכו'. פ' חלון (עירובין פ' ב') איתמר רב חייא בר רב אשי אמר רב עושין לחי אשרה רשב"ל אומר עושין קורה אשרה. מ"ד עושין קורה אשרה כ"ש לחי מ"ד עושין לחי אבל קורה כתותי מיכתת שיעוריה ע"כ. ופסק רבינו כמ"ד לחי דוקא וכ"פ הרשב"א ז"ל בחדושיו. ופי' רבינו דלחי כיון דעביו ורחבו כל שהוא אין אומרין כתותי מיכתת שיעוריה אבל הקורה כיון שיש לרחבה שיעור לא. וזה פירוש השמועה לפי הנראה. אבל הר"א ז"ל הרבה בזה דברים ואמר. א"א ואם עביו כל שהוא גבהו מיהת צריך שיהא י' אלא בין לחי בין קורה מותר וכו' ואע"ג דאמרי' בגמרא מ"ד לחי וכו' לאו פלוגתא היא בהדיא אלא אפשר דלא אמר בקורה ואת"ל דפליגי וכו'. ה"ק לחי אע"ג דחשבה ליה כקש נדף אפשר להעמידה בצד הכותל ע"י קשירה אבל קורה כי הוי כקש נדף לא קיימא כלל ובעינן ממ"נ דבר העומד וכיון דהאי מיכתת לא קאי כלל עכ"ל. ואיני צריך להשיב על פירושו ועל דבריו אלא במה שהקשה לדברי רבינו מגובה הלחי והתירוץ בזה שיש נקודות וקוים ושטחים וכל זה לקוח בדמיון ואין מציאות בפועל לנקודה אלא בקו והקו לא ימצא אלא בשטח והשטח לא ימצא אלא בגולם והגולם הוא שיש לו ג' רחקים שהם ששה צדדים וזה מבואר. ולפיכך כל מה שיצטרך לרחקיו שיעור כקורה ושופר וכיוצא בהן אין עושין אותו מאשרה לפי שהוא כמכותת וחסרת השיעור. וכל מה שאין צריך לרחקיו שיעור אלא לארכו בלבד הרי הוא כקוים ומותר בכל דבר. וזה דעת רבינו ז"ל ועיקר ודברי הר"א ז"ל מן המתמיהין:
גובה הלחי אין פחות מעשרה טפחים וכו'. משנה פ"ק (שם י"ד ב') לחיים שאמרו גבהן עשרה טפחים רחבן ועביין כל שהוא ר' יוסי אומר רחבן ג' טפחים, ואין הלכה כר"י כדמסיק בגמרא. וכתב הרשב"א ז"ל הגביהו למעלה מן הקרקע פחות מג' טפחים שאין בארכו אלא ז' טפחים ומשהו כשר שכל לבוד רואין אותו כמלא עכ"ל: