סלע שבים היה גבוה פחות מעשרה. פ' הדר (עירובין ס"ז:) ברייתא סלע שבים גבוה עשרה ורחב ד' אין מטלטלין מתוכו לים ולא מן הים לתוכו פחות מכאן מטלטלין עד כמה עד בית סאתים. ופירש רב אשי דה״ק דיותר מבית סאתים מטלטלין מתוכו לים מ״ט הם אמרו והם אמרו הם אמרו קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות והם אמרו אין מטלטלין מרשות היחיד לכרמלית בית סאתים דשרי לטלטולי בכוליה לא שרו רבנן לטלטולי מתוכו לים ומהים לתוכו יותר מבית סאתים דאסור לטלטולי בכוליה שרו רבנן מ״ט דילמא אמרי רה״י הוא ואתי לטלטולי בכוליה. והקשו מאי שנא פירוש למאי אלימא האי תקנתא לדחות האחרת מפניה ותירצו תוכו שכיח מתוכו לים ומים לתוכו לא שכיח עד כאן. ומדברי רבינו נראה שלא התירו אלא לים אבל אם היה קרפף יותר מבית סאתים סמוך לכרמלית שביבשה אסור לטלטל מתוכו לכרמלית וכן דעת הראב״ד. אבל בתוספות פירשו שה״ה לכרמלית שביבשה והתירו מכאן לגנה שפתוחה אצל כרמלית לטלטל מפתח מכרמלית לתוכה כיון שהיא יתירה מב״ס. וכתב הרשב״א ז״ל ולזה הדעת נוטה. וסלע פחות מארבעה אפילו היה ארכו אלף אמה כבר נתבאר פי״ד שהוא מקום פטור: