הבור שבכרמלית וכו'. בספרי רבינו הראשונים שבאו בארץ הזאת היה כתוב כך הבור שבכרמלית הרי הוא ככרמלית ואפי' עמוק מאה אמה ורחב ד' ונוסחא זו נזדמנה לו לר"א ז"ל ולפיכך השיג עליו דודאי עמוק י' ורחב ד' בכ"מ שיהיה רה"י גמור הוא והזורק מרה"ר לתוכו חייב. וכבר שאלו חכמי לוני"ל דבר זה מרבינו והשיב להם שעיקר נוסחאתו כך הבור שבכרמלית הרי הוא ככרמלית אפילו עמוק מאה אמה אם אין בו ד'. ואף זה צ"ע מאין לו לרבינו שלא יהא דינו כמקום פטור כדין חריץ שאין בו ד' על ד' ועמקו מג' ועד התהום שנזכר לפנינו שהוא מקום פטור וכי יהיה דינו חמור משאם היה ברה"ר וזו הקושיא הקשה עליו הרשב"א ז"ל וצ"ע:
ר"ה שהיתה עליו תקרה וכו'. בהזורק (שם צ"א) אמר רב המעביר ד' אמות ברה"ר מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר ומדקאמר פטור משמע אבל אסור כדין הכרמלית וכן כשאין בו ט"ז אמה אי אפשר לדונו כרה"י שהרי אינו מוקף מחיצות ולא כמקום פטור שהרי יש ברחבו יותר מד' על ד' ויתבאר לפנינו שאין זה מקום פטור א"כ בהכרח דינו ככרמלית וזה פשוט. ובהשגות א"א נ"ל במקום [שאין רשות] הרבים קבוע בו ודבריו סתומים ודברי רבינו פשוטים:
אצטבא שבין העמודים וכו'. (שם דף ז') א"ר יוחנן בין העמודים נדון ככרמלית מ"ט כיון דלא מסתגי להו בהדיא ככרמלית דמיא אמר רב יהודה אצטבא שלפני העמודים תדון ככרמלית אצטבא הוא דלא ניחא תשמישתיה אבל בין העמודים כרה"ר דמיא. ופסק רבינו כרב יהודה דהוא בתרא ועוד שבברייתא לא הזכירו בכלל הכרמלית אלא האסטוונית. אבל הרשב"א ז"ל פסק כר' יוחנן וכ"כ אצטבאות שברה"י שהתגרין יושבים בהם ולפניהם עמודים שהתגרין תולין בהם פרקמטיא העומדת לימכר אין האצטבאות ולא מה שבין העמודים נדונים משום רה"ר, עכ"ל. וצדי רה"ר הוא מחלוקת חכמים ור"א פ' כל גגות בעירובין (דף צ"ד) ופסק כחכמים. וכתב הרשב"א ז"ל אי זהו צדי רה"ר בית הסמוך לרה"ר וכותליו בולטין ונכנס ובנה והניח בין הכותלים קצת מקום פטור סמוך לרה"ר, עכ"ל: