עמוד בר"ה וכו'. עיקר הנוסחא האמתית בספרי רבינו כך היא. עמוד ברה"ר גבוה י' ורחב ד' ואין בעיקרו ד' ויש בגובה הקצר שלו ג' הרי הוא רה"י וכו' וברייתא היא בהזורק (שם ק"א) עמוד ברה"ר גבוה עשרה ורחב ארבעה ואין בעיקרו ארבעה ויש בקצר שלו שלשה וזרק ונח על גביו חייב. ופירש"י ז"ל ויש בקצר שלו שלשה גובה שלשה ואפי' שלשה קאמר וכל שכן פחות מכן דהוה ליה כלבוד. והרשב"א ז"ל כתב אמרו בתוס' שלא יתכן שא"כ ה"ל כנעץ קנה ברה"ר דפליגי רבנן עליה דר' יוסי משום דה"ל מחיצה שהגדיים בוקעין בה. והם ז"ל פירשו דבעובי קאמר כלומר אם בצד הקצר שלו יש לו ג' טפחים בעובי ע"כ. ודברי רבינו הם כפירש"י ז"ל ויש לחלק בין זו לההיא דנעץ קנה. והרשב"א ז"ל הסכים לדעת התוס' בספרו דדוקא יש בעובי הקצר ג' הא פחות מכן אינו כרה"י:
תל המתלקט גובה י' טפחים מתוך אורך וכו'. בהזורק (שם דף ק') אמר רב תל המתלקט י' מתוך ד' וזרק ונח על גביו חייב. ופירש"י ז"ל כל שהוא מדרון ומתלקט והולך גבהו מעט מעט עד שמגיע לעשרה מתוך ארבע אמות הרי הוא זקוף והוי רה"י במקום גבהו ודוקא נקט מתוך ארבע אמות דאי מתוך חמש אמות הרי הוא כשאר רה"ר דניחא תשמישתיה להלוך עכ"ל: