1
עקר חפץ מזוית זו להניחו וכו'. שם פ"ק (שבת ה':) א"ר יוחנן המפנה חפצים מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך:
2
וכן העוקר חפץ וכו'. פרק מי שהחשיך (שבת קנ"ג:) גבי מניח כיס על החמור תנא כשהיא מהלכת מניחו עליה וכשהיא עומדת נוטלו הימנה והקשו א״ה אפילו חבירו נמי אמר רב פפא כל שבגופו חייב חטאת בחבירו פטור אבל אסור כל שבחבירו פטור אבל אסור בבהמתו מותר לכתחלה, ע״כ: