1
כל שנאותין בו וכו'. משנה פ"ק (דף י"ד ט"ו) זה הכלל כל שנאותין בו משלחין אותו ביו"ט ופי' בגמרא דה"ק כל שנאותין בו בחול משלחין אותו ביו"ט ובגמרא ר"ש שרא להו לשדורי תפילין ביו"ט ובמשנה משלחין יינות שמנים וסלתות:
2
וכל דבר שאין נאותין וכו'. במשנה (דף י"ד:) משלחין קטניות אבל לא תבואה ר"ש מתיר בתבואה. ורבינו פוסק כת"ק והטעם לפי שעיקר התבואה עומדת לטחינה וזהו חמשת המינין וכל שמחוסר מעשה האסור ביו"ט אסור לשלחו וכן מפורש שם. ויש מי שפסק כר"ש וקא יהיב טעמא למילתיה ר"ש בגמ' משום דראוי לעשות מהן עססיות ביו"ט. ואיני יודע למה נפסוק כר"ש במקום ת"ק וכל שכן דמסתבר טעמיה דת"ק דאזיל בתר רובא לפיכך נראין לי דברי רבינו עיקר גם יש מפרשים שפסקו כן: