שני ימים טובים אלו וכו'. שם (דף ד': ודף ה':) מסקנא כרב דאמר שני ימים טובים של גליות נולדה בזה מותרת בזה דשתי קדושות נינהו ומשם יש ללמוד לדבר המחובר. ופרק שני יתבאר אם צריך להמתין בכדי שיעשו וי"א שהמחובר שנתלש ביו"ט ראשון אינו מותר עד מוצאי יו"ט שני בכדי שיעשו והעיקר כדברי רבינו וכן הסכים הרשב"א ז"ל בראיות:
וכן מותר לכחול וכו'. פרק יו"ט שחל (דף כ"ב) אמימר שרא למכחל עינא ביו"ט שני של ר"ה והעלו בהלכות שאין הלכה כמותו אלא ביו"ט שני של גליות וכן הסכימו ז"ל. וכתב רבינו אע"פ שאין שם חולי והטעם לפי שהנאת הגוף היא וצרכי חולה שאין בו סכנה העלה הרמב"ן ז"ל שאין מתירין לו מלאכות גמורות על ידי ישראל אפילו ביו"ט שני אבל כל שבות מתירין לו. וכבר נתבאר פרק שני מהלכות שבת דעתו ודעת רבינו בשבות ע"י ישראל בחולה שאין בו סכנה:
במה דברים אמורים בשני יו"ט וכו'. פ"ק (דף ד': ודף ה':) מחלוקת וקי"ל כמאן דאמר דקדושה אחת הן ומפורש בהלכות פרק יו"ט שחל שאסור לכחול העין ביו"ט שני של ר"ה:
שבת הסמוכה ליו"ט וכו'. שם (דף ד') אתמר שבת ויו"ט רב אמר נולדה בזה אסורה בזה ור' יוחנן אמר נולדה בזה מותרת בזה ופסק רבא הלכה כרב וכן הדין לאפרוח ולדבר מחובר שנעקר בזה אסור בזה אבל דבר שאין במינו במחובר שיתבאר פרק שני שאפילו בא מחוץ לתחום מותר בו ביום למי שלא באו בשבילו ואסורין למי שבאו בשבילו ואם באו ביו"ט מותרין בשבת הסמוכה לו אפילו למי שבאו לו וכן הדין בשני ימים טובים של ר"ה וכן כתבו ז"ל: