כל הנבעלת לאדם וכו'. מ״ש רבינו שאפילו באונס נעשת זונה הוא כרב עמרם דאמר בפרק הבע״י (יבמות דף נ"ו:) בשם רב ששת אשת ישראל שנאנסה אע״פ שמותרת לבעלה אסורה לכהונה וכלישנא קמא דרבא דאמר התם אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום זונה ואמרו משום זונה אין משום טומאה לא ותירצו אימא אף משום זונה וסוגיין בעלמא כרב עמרם דמקשינן מינה בסוף פרק ד' אחין (יבמות דף ל"ה) וכ״נ בפרק האשה שנתארמלה בסוגיא שאכתוב למטה ואפילו ללישנא בתרא דרבא דאמר כל באונס לא קרי לה זונה לא פליג בעכו״ם ועבד ובשאר הפסולין דהא מתניתין היא בפ״ק דכתובות (דף י"ד:) מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה וע״כ לא פליג אלא באשת איש שנבעלה דס״ל דכיון שלא נבעלה לפסול אלא מחמת שהיא אשת איש כיון שהוא באונס לא קרי לה זונה ומיהו הלכתא כל״ק דרבא וכמ״ש פ״א ושם הארכתי בזה.
ומ"ש רבינו כאן משהערה בה. מפורש שם ובפ"א נתבאר מה היא העראה.
ומ״ש ובלבד שתהיה בת שלש ויהיה הבועל בן תשע. מבואר בהרבה מקומות ומהם בנדה פ' יוצא דופן (נדה דף מ"ד מ"ה):
לפיכך אשת איש וכו'. כבר נתבאר זה: