משה הקניא התרה. כדתנן המקנא לאשתו. ר' אליעזר אומ' מקנא לה על פי שנים. ומשקה על אחד. שאין התראה בלא שנים שאינה יכולה לומר לא התריתי. אבל באחד תעיז ותאמר לו לא התריתי: התקין להם לישר' שיהו קורין בתורה בשבתות וימים טובים וראשי חדשים ובחולו של מועד. שנאמ' וידבר משה את מועדי י"י אל בני ישר': היל' ב': עזרא תיקן להם לישר' שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי. ובשבת במנחה: היל' ג': אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד: אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהכרת: היל' ד': אמ' ר' יודה מקום שמפסיקין [שבת שחרית] שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה: היל' ה': בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה. אין פותחין מהן ואין מוסיפין עליהם. ואין מפטירין בנביא: היל' ו': הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. זה הכלל כל שיש בו מוסף ואין בו יום טוב קורין ארבעה: היל' ז': ביום טוב חמשה. ביום הכיפורים ששה. בשבת שבעה. אין פותחין מהן אבל מוסיפין עליהם. יום טוב דאיסור לאו חמשה. יום הכיפורים דאיסור כרת ששה. שבת דאיסור סקילה שבעה. ומפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה: היל' ח': אין פורסין על שמע לא בעמידה ולא בישיבה. ואין עוברין לפני התיבה. ואין נושאין את כפיהם בכהנים. ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב. [לאנשים] וכל שכן לנשים. שאין עושין מעמד ומושב לנשים: ואין אומ' קדיש וברכו פחות מעשרה. רבותי' שבמערב אומרי' אותו בשבעה. ונותנין טעם לדבריהם דכת' בפרוע פרעות בישר' בהתנדב עם ברכו י"י. כמניין התיבות ויש אומ' אפילו בששה לפי שברכו ששי הוא. מקום שיש תשעה או עשרה ששמעו בין ברכו בין קדיש ולאחר התפילה עמד האחד שלא שמע בפני אילו ואמ' ברכו או קדיש וענו אילו אחריו יצא ידי חובתו. וכבר התקינו חכמים לחזנין לומ' לאחר גאולה. יהי שם י"י מבורך מעתה ועד עולם. ואחריו הוא כמו אם אומ' ברכו את י"י המבורך. דא"ר יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו. ונהנו אנשי מזרח ואנשי מערב לאומרו לאחר עושה השלום. ואפי' בשלש תפילות של שמונה עשרה צריך לשליח ציבור להתפלל בעשרה. גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין. ואפי' לאחר קריאת ספר תורה צריך עשרה. ולעניין פדיית קרקעות תשעה ישר' וכהן אחד. ואדם כיוצא בהן: סליק פירקא: