תנא.
מעריב לליל אחרון:
ויושע י"י אום למושעות. וירא ישר' בפרוע פרעות. אז ישיר גילת חוסן ישועות. עזי דגול גיה ואישון להשעות: המעריב: י"י הכין כלי מלחמה. מרכבות ושלישים ניהג במהומה. תהומות זימנם באף וחימה. ימינך חבל נחלתך ריחמה: אוהב: פסח אמונים שיר שוררוהו. ויושע ה' ביום ההוא: פסח מצרים: פסח בת קול תשמע ממרומים. ישר' נושע בה' תשועת עולמים. פסח לעתיד: פסח גאולים עברו במשאת יד. וירא ישר' את (הים) [היד], פסח מצרים: פסח דגול בעוז כבודו. יוסיף ה' שנית ידו: פ"ל: פסח המון חייליו בטוב דיים. הלכו ביבשה בתוך הים: פ"מ: פסח והניף ידו ברוחו בעיים. והחרים ה' את לשון ים: פ"ל: פסח זילעף במכתב שונן. מחנה מצרים בעמוד אש וענן: פ"מ: פסח חידוש מופת עלי ישן. דם ואש ותמרות עשן: פ"ל: פסח טיכס בצריו להחרימה. ובני ישר' יוצאים ביד רמה: פ"מ: פסח ישע עוז ותעצום שלום. כי בשמחה תצאו ובשלום: פ"ל: פסח כילל ענמים להצמת. כי אין בית אשר אין שם מת: פ"מ: פסח לאומים יהגו ריק לנגפה. וזאת תהיה המגפה: פ"ל: פסח מילוי שערי רחמים פתח. ופסח ה' על הפתח: פסח נוראות עיזוז רב ושליט. גנון והציל פסוח והמליט: פסח סגול למטע שיריים. כי ה' נלחם להם במצרים: פסח עתיד לפדיון סגויים. ויצא ה' ונלחם בגוים: פסח פתיחת קול ענייה נבאה. שירו לה' כי גאה גאה: פסח צפוי באות אשר נעשה. זמרו ה' כי גאות עשה: פסח קידר לצריו מאורי אור. ולכל בני ישראל היה אור: פ"מ: פסח רצוי במאמר צורך. קומי אורי כי בא אורך: פסח שבחוהו בעוז תעצומו. כי גאל ה' את עמו: פסח תוקף תהילות רישומו. גואלינו ה' צבאות שמו: פסח
יוסיף ידו שנית ישועה.
בריתו יזכר להושיעה.
עם
קרובו
באהב להיוושעה. כאשר שמע למצרים לצור נשמעה: בגילה: וברוב טובך נחית ידידים. וברוח אפך עברו גדודים. אמר כושל להצליל נדודים. נשפת ברוחך להיות בסאסאה נמדדים: זה צור: מי כמוך משגב לעיתות בצרה. נטית נואציך באף ועברה. נחית סגוליך בזרוע גבורה. שמעו עמים גאולתך להגבירה: גאל: אז נבהלו פחוזי דינים. תפול עליהם צווחות ומדנים. תביאמו קדושיך רגש מעונים. ה' ימלוך שומר תשועת אמונים: ופרוס: