1
תמד.
(ראתה) [יאתה] שדי לך. מלוכה וגדולה. ומרומם על כל. ברכה ותהילה: הודות לך בחרו. לבבות וכליות. מיום אשר נקשרו. בנפשות החיות. ולקראתך (מהרה) [מהרו]. כאופני חיות. לשמוע קולך. דממה והמולה. ולראות במאורך. נאוה וחתולה: וידבקו (בו) [בך] כל מתים. עבודתך חמדו. ולהיות למשרתים. לפניך עמדו. וזה כמה שובתים. ואליך חרדו. שואפים לזבולך. ברינה ותפילה. (ובאם ידי) [וכאסירי] בית שבי. מייחלים לגאולה: דבר דבור עלי. אופניו דברת. יום ניגלית אלי. קדושים בחרת. להאמירך בעלי. ברית שהאמרת. להיותם חבלך. לנחלה וסגולה. ולהיות שמך לשם. עליהם לתהילה: הלעולם תטשם. מחוץ לגבולם. ולעבדים תכבשם. בשנער ובעילם. והם יקראו שם בשם. אל אלהי (עילם) [עולם]. נכח היכלך. לבבם למסילה. אשר היה לו שם אהלה בתחילה: אחר: