עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים, עשר מכות הביא הקב"ה על המצריים במצרים ועשר על הים: עשר נסיונות ניסו אבותינו את הקב"ה במדבר שנאמר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקלי:
בבא זו כך היא כתובה ברוב סיפרי משנה. עשרה ניסים. כו'. ואין כת' בם ה' מכות כו'. ואומר הייתי שזה הכת' במחזורים שלנו עשר מכות הביא. פי' הוא. שאילו הן הניסים שנעשו לאבותינו במצרים. ועל הים שלקו במצרים עשר ובים עשר. וישר' נוצלו מאילו ומאילו. שהגין הק' עליהם. אבל מצאתי אחרי כן מוגה במשנה דווקנית שהוגה ממשנת ר' אפרים עשר מכות כו'. ואילו הן שבמצרים. דצ"ך עד"ש באח"ב. דם. צפרדע. כנים. ערוב. דבר. שחין. ברד. ארבה. חשך. מכות בכורות. ולכך עשה סימנין שלא תחליפם בדוד בתהלים. אלא כסדר הכתובים בבא. ושלש תיבות למה כלפי ששנינו בסנהדרין. מי שלקה ושנה בהתראה ב"ד כונסין אותו לכיפה לשלישית אף בלא התראה. וכן השנים ראשונים בהתראה והשלישית לעולם בלא התראה לבד מבכורות שהתרה בראש כולן על שם שהיתה קשה מכולן: כ"ש: ועשר על הים. שכת' בהן עשרת מיני מיתה בפרשת ויושע. רמה. ירה. טבעו. תהומות יכסיומו. ירדו במצולות. תרעץ אויב. תהרס קמיך. יאכלמו כקש. נערמו מים. נצבו כמו נד נזלים. שנעשו המים כערימה וקמו נד אחד והיו משברים ראשיהם של מצרים. צללו כעופרת. הרי כאן עשרה. תבלעמו ארץ מניין. דבשבחם דיבר הכתוב שזכו לקבורה. עשר מכות שנעשו על הים. שנאמר במשנת ר' נתן כנגד עשר נסיונות אברהם אבינו ובכולן עמד ונעשה שלם הביא הק' לבניו נס במצרים וכנגדו הביא עשר מכות במצרים. וכנגדו עשה להם ניסין על הים. בשעה שעברו כו'. ובמכלתא כך היא שנוייה. בשעה שבאו משה ואבותינו על ים סוף אמר להן משה קומו עברו. אמרו אין אנו יכולין לעבור. עד שיעשה לנו הים גזרים גזרים. שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים. עד שיעשה הים בקעים בקעים. וכן הוא אומר בקע ים ויעבירם. עד שיעשה הים טיט. וכן הוא דרכת בים סוסיך חמר מים רבים. נקבים נקבים. וכן היה. שנאמר נקבת במטיו ראש פרזיו. מדברות מדברות. וכן היה שנאמר המוליכך במדבר. פירורין פירורין וכן היה. שנאמר אתה פוררת בעזך ים. סלעים סלעים. שנאמר שירת ראשי תנינים על המים. היכן נשברין ראשי תנינים. הוי אומר על הסלע: יבשה יבשה. שנא' ובני ישר' הלכו ביבשה בתוך הים. נודות נודות. נצבו כמו נד. ומים שהיו בין הגזרים ירדה אש מן השמים וקלטן. שנאמר כקדח אש המסים מים תבעה אש. וסימן נבט נמף סינן: העשירית. נודות של שמן ושל דבש היו יורדין לתוך פי תינוקות של ישר'. שנ' ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור. ויש אומ' מים היו נובעים מן הים שמהן היו שותין. מפני שמי הים מלוחים הם. ר' אלעזר אומר תהום קפה להם למעלה כדי שלא יצטערו: עשר נסיונות דבמדבר. מפורשות במסכת ערכין. בפ' יש בערכין. ובמשנת דר' נתן. בפ' יוסף בן יועזר. אילו הן. שנים במים. שנים במן. שנים בשליו. אחד בעגל. ואחד במדבר פארן. שנים בים אחד בירידה. ואחד בעליה. בירידה דכתיב המבלי אין קברים וגו'. ובעלייה. אמר רב הונא ישר' שבאותו הדור מקטני אמנה. שנא' וימרו על הים בים סוף. מלמד שהיו ישר' ממרים באותה שעה ואומרי' כשם שאנו עולין מצד זה כך מצריים עולין מצד אחר. עד שאמר לו הק' לשר של ים פלוט אותם ליבשה ופלטם: שנים במים. במרה. וברפידים. במרה דכת' ויבאו מרתה וילנו העם על משה. ברפידים. ויחנו ברפידים. וירב העם עם משה. שנים במן. אל תצאו. ויצאו. אל תותר. ויותירו. שנים בשליו. בשליו ראשון. בשבתנו על סיר הבשר. בשליו שני. והאספסוף אשר בקרבו וגו'. אחד בעגל שעשו. ואחד במדבר פארן במרגלים. דכת' ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישר' אל מדבר פארן קדשה. והוא נסיון עשירי. דכת' וינסו אותי זה עשר פעמים. ומי מריבה. לאחר מיכן היה. ועל כולם הוכיחן משה. וכמפורש אף במשנת ר' נתן. שנאמ' אלה הדברים. במדבר. על שעשו ישר' העגל. שנאמ' עשו להם עגל מסכה. בערבה. על המים. שנאמר ויצמא שם העם למים. מול סוף. על שהמרו בים. שנאמ' וימרו על הים בים סוף. כמו שפירשתי למעלה. ויש אומ' פסלו של מיכה. ר' יהודה אומר אף בים המרו. וכבר פירשתיו. בין פארן. אילו המרגלים. ובין תפל. אילו דברים של תיפלות. שנטפלו על המן. ולבן. זה מחלוקתו של קרח. נ"ל לפי שבאותו הפרק פרח מטהו של אהרן. וחציות על העריות. נר' לי לפי שנאמ' וישמע משה את העם בכה למשפחותיו. על עיסקי משפחותיו. ואותה בכייה היה סמוך למעשה מרגלים. ואעפ"י שאין הפרשיות סמוכות. כמו שמפורש בכל כתבי. שאין שם מקומה. הרי כאן שבעה. ובמקום אחר הוא אומר ובתבערה ובמרד. ובקברות וגו'. הרי כאן עשרה. ותרגום אונקלוס מוכיח קצת אוכח יתהון על דחבו במדברא כו'. ונוח וקל להבין:
עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש, לא הפילה אשה מריח בשר הקודש, ולא התליע בשר הקודש מעולם, ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים, ולא נראה זבוב בבית המטבחיים, ולא נמצא פסול בעומר, ובשתי הלחם ובלחם הפנים, ולא כיבו גשמים אש של עצי המערכה, ולא נצחה הרוח לעמוד העשן, עומדים צפופים ומשתחוים רווחים, ולא הזיק נחש ועקרב בירושלם, ולא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלם: