ר' אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ. ואם אין דרך ארץ אין תורה. אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין דעת אין בינה. ואם אין בינה אין דעת. אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח:
אם אין תורה אין דרך ארץ. אין שום אדם שבקי יפה בדרך ארץ ותרבות ומנהג כל דבר אלא א"כ למד תורה שבכללה של תורה הוא מוצא כל עינייני חכמות ומשלות כל דבר. ואיך יתנהג. ואם אין דרך ארץ אין תורה. שאם אין תרבות לאדם לנהג כשורה אין תורתו מועלת לו כלום ואינה מתקיימת בידו. דרך ארץ נורטורא ב'. שהתורה מלמדתו תרבות. כגון הילכות מסכת דרך ארץ. אם אין יראה אין חכמה וכן הוא אומר ראשית חכמה יראת ה'. דכיון דאינו ירא חט אינו נמנע מעבירה. וכיון שאינו נמנע מעבירה נמצא שאינו חכם. ואם אין חכמה אין יראה. וכן הוא אומר רוח דעת ויראת ה'. שכיון שאינו עמוק בחכמה אינו יודע להבין ולפשפש ביראת שמים. אם אין דעת אין בינה. וכן הוא אומר אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. ואם אין בינה אין דעת. וכן הוא אומר אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא. ואומר לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה. אם אין דעת. מה שלומד מרבו קרי דעת. ומה שמבין מלבו קרי בינה. אם אין דעת. כלומר אם לא למד מפי השמועה. אין לו בינה. אין לו בינת הלב בדברי תורה. שמה יבין בלבו מאחר שלא שמע כלום. ואם אין בינה. ואם אין לו בינת הלב להבין ולעשות סברא מלבו ולהוסיף על שמועתו. אין דעת. כלומר מה יתרון לו בכל מה שלמד שהרי אינו יכול לעמוד בה אם לא יוסיף על מה ששמע: אם אין קמח. לחם. אין תורה. שאם אין לו לאדם מה יאכל אינו יכול לעסוק בתורה הואיל וחייו תלוים לו מנגד. ממעשה דר' זריקא. שהיה סמוך אפלטיר. במנחות. ובשקלים. לפיכך יעסוק באומנות ובסחורה עם הלימוד. ואם אין תורה אין קמח. דכת' אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. ומידותיה של תורה כך הן. מכלל הן אתה שומע לאו. ומכלל לאו אתה שומע הן ואומר הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו. שבשעה שהן(עסוקים) [מפסיקין] מלעסוק במלאכה. וסופו אוכל את בשרו שמתחכך ומתחופף בעצמו מחמת צערו. ואית דגרסי היש תורה יש קמח. בזכות התורה. והיא היא לפי ראות העין. מכלל דאין תורה אין קמח. ובזה תווהי אינשי. והא מעשים בכל יום אשר ישליו אהלים לשודדים. ואינן בני תורה. לאשר הביא אלוה בידו. ומילי דכדי נינהו. לפי שאין בידינו שלות רשעים:
הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה. לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מעוטין והרוח בא ועוקרתו והופכתו על פניו שנאמר והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן חרירים במדבר ארץ מלחה לא תשב. אבל כל שמעשיו מרובים מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מעוטין ושרשיו מרובים שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ומנשבות בו אין מזיזות אותו ממקומו. שנאמר והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עליהו רענן ובשנת בצרת לא לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי:
שחכמתו מרובה ממעשיו. שאינו מקיים כל מה שהוא לומד. ושרשיו מעוטין. המעשה הוא תולה בשרשים. מפני שהן עיקר. כאותם שאמרנו למעלה ולא המדרש הוא עיקר אלא המעשה. חכמתו זהו ענפי האילן. והרוח באת ועוקרתו והופכתו על פניו. שמאחר ששרשיו מעוטין אינו יכול לעמוד לפני הרוח. וכאן נמי שאף חכמתו אינה מתקיימת. דהואיל וגוזל וחומס ואינו מקיים מה שהוא לומד נעקר מן העולם. שנאמר והיה כערער בערבה. אותו שאינו בוטח בהק' ואינו מקיים מצותיו. הרי הוא כאילו יחידי ומקולל העומד בערבה בארץ צייה ושממה. שלא נעבדה מעולם שאין דרך אילנות להיות שם אלא הוא יחידי גדל שם. ולא יראה כי יבא טוב. אותו אילן כשיבא טוב לשאר אילנות הוא לא יראנו. שלא נעבד מעולם ולא נעדר. ולא מקושקש כעיניין קשקושי ואברויי אילנא. אלא שכן חרירים במדבר. בארץ מלחה לא תשב. ועצמי חרה מני חרב. צייה וחריבה. וכן חרירים לשון יבש. ארץ מלחה. כלומר הרי הוא עומד שם כאילו עומד בקרקע שהיא מלוחה במלח שלא יתיישב לעולם. דכל קרקע שזרקו עליה מלח אינה מתיישבת לעולם בזרעים לפי שהמלה מכלה הזרעים. לא תשב. ארץ נושבת שאינו נעבדת לעולם. ערער. לשון ערירים ימותו. בלא וולד. שולטא. שהכת' מבשרן שלא ישאר נין ונכד. ואין לך קילקול גדול מזה. אי נמי לשון חורבה וששה. שנסתר בניין ביתו. כמו חמות בבל הרחבה ערער תתערער: וכל שמעשיו מרובין. הן מעשיו שמעמידין אותו בעולם. שעושה מצות יותר ממה שלמד. נושבות לשון משיב הרוח. וישב אותם אברם. ואית דגרסי נושפות. כמו נשפת ברוחך. נושבות. רוחות. לשון נקבה כמו והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה. ופעמים לשון זכר. ויגע בארבע פנות הבית. ויצא הרוח. רוחו של נבות: ועל יובל. יבלי מים ונהרות. לעיל מיניה כת' ברוך הגבר אשר יבטח בה'. ישלח. מתפשט. אשטנט. לא ירא כי יבא חם. כשבא החום הוא עומד כנגדו כמי שאינו. ואינו רואהו. שלא ייבש מפניו. שהמים אשר תחתיו מרטיבין אותו וכל שעה עלהו רענן לח. כמו דשנים ורעננים יהיו. ובשנת בצורת לא ידאג. שנת רעבון. שהגשמים כלים ומבצרים מן העולם אע"פ שיש חורב בעולם ששאר אילנות פירותיהן כלין. לא ידאג ולא ימיש. ולא יסיר מעשות פרי. מפני שהמים שהוא שתול עליהן נותנין בו ליחלוחית.