שט.
איתגבר בחיליה. אדוניה בר חגית. כד קם בעינתי. יואב בר צרוייה: ביני טורייא צווח יואב. וכל ברייתא שמעון קליה: גיבר הוינא. ולית דכוותי. וכל גבורתי מה הנייתי: דיתיב מלכא שלמה. וחשיב עלי למקטלי. ולא צבי שמע לקל מילתי: הלא מדכר לי מלכא שלמה. כל טבוון דעבדית עם דוד אבוהי: וכרכין ומחוזין. כבישית קדמוהי. נחלוי דימא ודיבישתא: זעו מיני. כל רברבייא. וכל גיברייא. ערקו מן קדמוי: חבל על הדין עלמא. אם דין הוא דינא. גבר דכוותי. מתקטיל בחרבא: טעם יואב כסא דמותא. כד שמע אסרין לקל איתו ונקטליניה: יאי דיניכון דתקטלון יתי. בתר דקטילית כל שנאיכון: כד חמא יואב דמקטלין יתיה. שרי צווח ליואל בדיה: לך יואל ברי. אנא מפקד יתך. אורייתא תיטר. ולאחוך תרבי ולאמך תייקר: מה עבדית ליה למלכא שלמה. איך הוא אכזר למיקטל יתי: נחם יואב. בשעתא ההיא. כד חמא גיברייא דאחדין זייניהון: סבול גרמך ולא תקטלינני. דעתיד יום למיתי. דתיזכר יתי: עני ליה מלכא שלמה. תידכר לך דמא דאבנר בן נר. ודעמשא בן יתר: פתח פומיה יואב. בשעתיה. ההיא ובכא עם כל חברוהי: צווח יואב בשעתא ההיא. ואישתמע קליה בכל ארעא: קליה ארים מלכא שלמה. והוה צווח לרחבעם בריה: רחבעם ברי. קום שלוף זיינך. ותידכר לך דמא דאבשלום דודך: שמעיה קליה כל ישר'. שריין עיניהון דמעין מדלגין: תמה שלמה ואמר בליביה. מה איעביד לשבועתא דאבא: כד שמע יואב בר צרוייה. שרי צווח לבנייהו בן יהויידע. בנייה בנייה לא תשניק (רוחך) [רוחי]. צוארי תקיף וסייפך חליש ולא את יכיל למיקטל יתי: קיצץ בנייה רישיה דיואב. ורישיה דיואב על לבית מלכא שלמה: שמעו עממיא דאיתקטיל יואב. בפומהון חריין. ובליבהון בכיין: תווהו ובכו בני ישר' בכייא רבא על דמיתקטיל יואב בר צרוייה:
דיברא שתיתאה כ"ה נפיק מפום כו'. וכן הוה צווח ואמר. עמי עמי בית ישר'. לא תהוון קטולין לא חברין ולא שותפין עם קטולין. ולא יתחמי בכנישתהון דישר' עם קטולין. דילמא ילמדון בניכון בתריכון למיהוי עם קטולין. ארום בחובי קטולא חרבא נפיק על עלמא: לא תנאף: