שח.
אמר יצחק לאברהם אבוהי. מה נאה מדבחא דבנית לי אבא: בפריע פשוט ירך וסב שכינך עד דאנא מצלי קדם ריבוני: גלי (אדרע) [אדרעך] ואסור (חרינך) [חרצך] ותהוי כגבר דעביד שירוי לבריה: דין הוא יומא דיהוון אמרין אבא לא חס על בריה ובריה לא עכב: היך תיזיל ותימור לשרה אמי. היך תפרוש מיני ותזיל לביתא: ונשק יצחק לאברהם אבוהי. ופקיד יתיה והכדין אמר ליה: זרוק דמי על גבי מדבחא. וכנוש קטמי ואוביליה לאמי: חיי ומותא כולא בידיה דמרי עלמא. ומודי אנא ליה דהכדין בחר בי: טובך אבא. דהוון אמרין. דאנא אימר עלתא דמלכא חייא: יתקוף רוגזך. על רחמך אבא. ותהוי כגבר דלא חס על בריה: כגבר אכזרי. סב סכינך. ותיכוס יתי ולא תסאיבני: לא תהי דא דידי. דלא איעכבך. דלית אנא מן ידך נסיב גרמי: מה תבכי אמר יצחק לאברהם אבוהי. טובי דבחר בי קיריס מכל (קוזמוט) [קוזמוס]: ניחא רוחא דשרה אמי. היך נסקינן תרינן בליבא שלימה: סכינך הב לי אבא ואנושיניה. בבעו מינך דלא תסאיבני: עיני חמיין. קיסין מסדרין. נור דליק ביום קרבני: פתח פומך וכריך אבא. ואשמע אנא ואומר אמן: (א)גליון כת"י: י"א ארי פשוטי לך אבא. זה דניחא לך קום עיביד: צאית למימריה. ונטל סכינא למיכוס יתיה: קמי מלאכיא. ומפייסין למריהון. בבעי מינך חוס על טלייא: רחמוי דאבוי אנן מדכרינן. גבר דאכלינן מלח בביתיה: שדי אמר ליה לא תדחל טליא. דאנא הוא פרוקא ואפרוק יתך: תקיף הוא אלהנא. ותקיפין עובדוהי. לית אוחרן כוותיה ולית דדמי ליה:
דיברא חמישאה כד הוה כו': וכן הוה צווח ואמר. עמי עמי בית ישר'. הוו זהירין ביקרא דאבוכון וביקרא דאמכון. וכל מאן דמייקר אבוי ואמוי יהיבנא ליה אריכות יומין וסגיאות שנין. ארום בדיל יקריא דאבא ודאמא מחסיננא ליה אחסנא לעלמא דאתי: לא תרצח: