Machzor Vitry, Order of Shavuot 292

רצב.
אחר ללא תשא: אריא וגנבי. בכתובות פ' אילו נערות איכא האי לישנא. דילמא אאריא וגנבי אזהר להון יעקב. טובי מרעי ותונבי. הרבה חלאים. ביומ' פ' בתרא בגמרא חולה. אימר תונביא בעלמא נקטיה. ופי' בערך תנב. כעין טרידת דעת. זעיר מזוני ואינבי. פירות. כמו איבי. איכא בביתא דמשתבעין ביה: אעי סייפי. קורות של אותו בית כלות. וליבני שייפי. לשון שיפשוף. פרייר ב'. והורדי כייפי. בבבא בתרא. אחזיק להורדי לא אחזיק לכשורי. בפ"ק: בכולהי מטרקיא דגיוותא לקיא. בפ"ב דיומא מטרקא קטירא דטייעי. פי' בערך מטרק פקיע מרוותא והיא מטרקיא. והיא כמו חבל מפתיל תלוי במקל כמו רצועה שב"ד מכין בה ובפ' בתרא דיומא ודילמא מסוסיא ומטרקא. ובכאן יש לפר'. בכל הכאות ומלקיות שהגוף לוקה. מוסתקא דרחמי מרקייא. אסיפת רחמים ממרקת. בפ' המביא כדי יין בגמרא. כי תניא ההוא במוסתקי. פ"י בערך מסתקי. קציעות מהודקין בתוך החבית. והיינו לשון אסיפה. בהא כתיב לא מנקיא. דכת' כי לא ינקה י"י אלהיך את אשר ישא את שמו לשוא. ואע"ג דדרשינן אבל ב"ד שלמטה מלקין ומנקין. אין מקרא יוצא מידי פשוטו. דמשמע שהוא חמור שלא ינקהו מאותו עון לעולם. ואי נמי בפר' שבועת הדיינין. כל עבירות שבתורה נאמר בהן ונקה. וכאן לא ינקה: ביה לא מהניא. אורייתא ומתניתין ותניא. אע"פ שיש בידו תורה ומשנה לא יועיל. באיספלידיה גניא. במערה שלו ישינה. בפ"ק דבבא בתרא גמ' סמך לו כותל. חד מטייה אספלידה. פי' בערך אספלידא. מערה. ע"א אכסדרא. מפני שאור במערה. תרגם באספלידא. באיגריה סלקא ולניא: גברא דאית להון אשתבועי לחד מנהון. חופייא מלו גרויהון. מדתם מליאה קצף. אשקומא ב'. גוזמא דשבועתא חיילא אתרויהון. גוזמא לשון גיזום. חיילא אחרוייהון. בשבועת הדיינין. מלמד שהשבועה חלה על שניהן: גרמיה מהדקא. ושארא מדקא. אכלה ומדקא ושארא ברגלא רפסא. כסמא חריפא בדקא. כסס חריף בודקו ואוכלו. גיוי דייקא ומדקדקא. גופו מדייקת ומדקדקת: דמו גושמא אהדמא. לנתח גוף לנתחים. כמו הדמין (תתעביד) [תתעבדון]. וכדא' בע"ז גבי צפור דרור. דילמא הדומי הדמוה ועיילוה. גוביינא מקדמא. כדא' בשבועת הדיינין. שאר עבירות אם יש לו זכות תולין לו וכאן נפרעים מיד. ניגרי קטעא ומגרמא. פסיעות. כמו אנקטה ניגרי ברייתא. מנדמא לשון גידם. בסילווא דלא מבע דמא. בקוץ שאינו מוציא דם. כלומר קללה ושמתה. ובתלמוד הוא. מחינא לכו בסילווא דלא מבע דמא. במי שמת. ובריש מי שהיה נשאוי: דחיווי ועקרבי. קללת חכמים שלחישתן לחישת שרף. ועקצתן עקיצת עקרב. משכיה אליתיה ותרביה. בפ' העור והרוטב. בשמתא דנריש משכיה אליתיה ותרביה. ווי לעבדא דמסהדי ביה. דאחיל שמה דרביה. שמעידין עליו שנשבע לשקר וחילל שם אדוניו: היך מוכח סיוטא. היאך מוכיח פחד. דנהיג בהדיוטא שנהג בה דיטות לישבע לשקר ולא חשש לפחד. ויש לומר היך כמה וכמה יוכיחנו פחד. כמו היך זיקין פחד. ביומא פ' בראשונה. חזא רב נחמן סיוטא בחילמיה. ובשור שנגח ד' וה'. מהו דתימא האי שופר קמא סיוטא בעלמא הוא דנקיט ליה. מומא וטיוטא. הא בדקי לה לסוטה. שבועת האלה ומחיקת מגילה היה בודק לסוטה. טיוטא בגט פשוט. דמטיט ליה: הדר איתוי וחזי. עוד בא וראה. לא תיהוי פזיזי. בחול. כמו עמא פזיזא. בפ"ר עקיבא. ובשילהי כתובות. במומי אדייה לגזיזי. דוחה ומתשת כוחו. כמו אדייה אדויי. בפ' כיצד הרגל. לגזיזי. כח. כמו תבריה ר' עקיבא לגזיזיה. בפ"ק דבבא קמא. וענישתיה לגחזי. שעבר על שבועתו ולקח ממון ודבקה בו צרעת נעמן: וסלוקי שכינתא גרמייא. לא ידעתי היכן מצינו בשבועה שוא שגורמת אילו דברים. דבמה מדליקין מצינו ששפיכות דמים גורמת אילו דברים. ויש לומר שכשנשבע וגוזל פעמים שבא לידי שפיכות דמים. ועוד שהוקשו דכת' הגנב רצח ונאף והשבע לשקר (ירמיהו ז׳:ט׳). ומגליא ארעא ומטמיא. לְצִדְקִיַה עמיא. ותרין עינוי סמיא. שתי עיניו סימת. כדא' בנדרים פ"ר אליעזר: ועמודא דמשהיג זע. ביומא פ' בתרא גמר אסור באכילה. יהביה ליה עשרין וחד מלכי פרוותא דמשמהיג. שכלולי איתגזע. כמו איתזע. בשבועת הדיינין. בשעה שאמר הקב"ה לא תשא נזדעזע כל העולם כולו. ועל זה יסד רקיעא איתכזע. וכולי עלמא איזדעזע: זמן דאיתמר לא תימי. שמא די"י בחותמיה. וכדו את מתרמי. כזה אליך מושלך. מוטל עליך. ויש לומר כזה אי מתרמי. כלומר אם יארע שתתחייב שבועה. תהיה זהיר אכינויין מלישבע בהן ובכולהי שמיה: זרוזא ומזדהר. זריזות מביאה לידי זהירות הוי ברי ולא תתייהר. לשון יוהרא. דאנא סהיד ממהר. וכת' והייתי עד ממהר במכשפי' וגו'. ובנשבעים (בשמי) לשקר. גליא לי חשוכא כנהר: חטפת לאשתבועי ומשקל. ליקח משקל בלשון תלמוד. סופך נפיק מקולקל. מהניא בך בקל. מַזֵקת לך מהרה. כמו גיריה דידיה הוא דאהנו ביה. חבול' כנרגא בדקל. בכתובות פ"ק. תמרי מקמי (נהרא) [נהמא] כי נרגא לדיקלא: חשיב למיבני ומסתר. סבור לבנות וסותר. מפיל ביה סתר ופתר. בפ' נושאין על האנוסה. ליפול בהא סתר ופתר. אני עושה חידה ומפיל לכם דבר סתר שצריך פתר. ובכאן רוצה הפייט לומר כן. דעו לכם דבר סתר ופתר שכן הוא מנהג שבועה. וכדו בכל אתר. מאן דלא מישתבע מיעתר. מנהג הוא כזה בכל מקום שמתעשר. ואיני יודע מניין. ושמא אגד' יש: טייל ונפיק במזמוט. מטייל ויוצא בזמירות ובשמחה. באין דורשין. גמ' ולא במרכבה. כבני אדם שמתקבצין לראות במזמוטי חתן וכלה ציל ועייל כשרג בפמוט. צלול בשרגא במנורה. בהקומץ רב'. ההוא פומט מיקרי. דוד איתנבי בזימוט. מדרש הוא דימוט רחמים. כמו דימוס שכתבתי למעלה. כל דעביד אילין לא ימוט. עושה אלה לא ימוט לעולם: טוביה דשתיק ואדיש. אשריו ששותק ונידוש. כלומר שפל. בסנהדרין פ"ק טוביה דשמע ואדיש. חלפוה בישתא מאה. וכן עשה הפייט. ומגדיש. ומתעלה. לשון גודש. חביבא בשמיה דייש. רגיל כמו כיון ביה. בחולין פ"ק. טיבעיה כברייה קדיש כקדיש. שהוא חביב וטבעו ומעשיו בבוראו שגומל חסדים ומבקר חולים ומלביש ערומים אותו יכול להיות דש ורגיל בשמיה לישבע. כדכת' (דברים י׳:כ׳-כ״א) ובו תדבק ובשמו תשבע. ופי' האי קרא כדפרי': יהיבך קמיי לאיי. נתונים לפניך באמת. כמו לאיי אפנויי מפני. בבבא קמ'. בירכן ולווטין ומחויי. לשון מכות. ובידך מחאה למחויי. כלומר ובידך למחות עצמך מן הרע שהרי שני דרכים לפניך. איסטמר דתיתרעי בחיי. והשמר ובחרת בחיים: