רלו.
ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה: ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה: ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה: והרואה מברך שתים. מיכן ואילך המדליק מברך שתים והרואה מברך אחת. והיכן ציונו רב אוייא א' מלא תסור. רב נחמן בר יצחק א' שאל אביך ויגדך זקיניך וגו':
מצות נר חנוכה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק. פי' עד דכליא ריגלא דתרמודאי. מלקטי עצים דקים. ת': ומסיק בבמה מדליקין דאי לא אדליק מדליק. אינמי לשיעורא. פי' רב אלפס גאון שצריך שיהא בה שמן כשיעור הזה. ומכאן ואילך אם רצה לכבותה או להשתמש לאורה הרשות בידו. ת': אית דדייקי מדקא' מצותה משתשקע. כלו' דאי לא אדליק. מצותה מן המובחר להדליק משתשקע. עד שתכלה. מיהו כל הלילה יכול להדליקה עד הבקר. דלא נתנו בו הזמן הזה. אלא משום פרסומי ניסא דהוי אז יותר. אבל ביממא ודאי לא מצי לאדלוקה דשרגא בטיהרא מאי בעי. ומאי פרסומי ניסא איכא: ת"ר מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין. ב"ש אומ' יום ראשון מדליק שמונה מיכן ואילך פוחת והולך. וב"ה אומ' יום ראשון מדליק אחת מיכן ואילך מוסיף והולך. טעמ' דב"ש מפרי החג שמתמעטין והולכין. וטעם' דב"ה משום דמעלין בקודש ולא מורידין:
ונר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ בטפח הסמוך לפתח משמאל: והילכת משמאל. כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל. כבתה אין זקוק לה. ואסור להשתמש לאורה. ומדליקין מנר לנר: ואפי' נשים חייבות בנר חנוכה. דא"ר יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה. שאף הן היו באותו הנס. הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה ולא כלום: אשה ודאי מדליקה: ואסור להסתפק ממנה משום בזויי מצוה. וכן להסתפק מנויי סוכה כל ז'. וכן לברך על הנר עד שיאותו לאורו. שלא יהו מצוה בזויות עליו. ואבוהון דכולהון. דם. ושפך וכסה. במה ששפך יכסה שלא יכסנו ברגל. שלא יהו מצות בזויות עליו. ר' שמעון בן יוחי אומר א' הקב'ה הוו מכבדין את המצות שהן שלוחיי ושלוחו של אדם כמותו. אילו כיבדת אותם כאילו כיבדת אותי. א' רב ששת אכסנאי דלא נסיב איתתא חייב בנר חנוכה: א"ר זירא מעיקרא כי הוינא בי רב הוינא משתתיפנא בפריטי בהדי אושפיזאי. בתר דנסיבנא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא מדלקי עלאי בגו ביתאי: