שעט.
אם עמדה [הלכה] כד שלח אבוה דשמואל לר'. ילמדינו רבינו סדר הבדלות היאך. שלח ליה כך אמ' רב ישמעאל בר' יוסי משום ר' יהושע בן חנניה נהי"ק: נר. הבדלה. יין. קידוש. וא"ר חנינא משל למלך שיוצא ואפרכוס נכנם. מלוין את המלך. זו היא שבת. ואחר כך יוצאין לקראת אפרכוס. זה הוא יום טוב. אז. היינו אומרי' כיון שהבדלה קודמת. וקיימ' לן שאין מבדילין על הפת. דתנן אסור להבדיל על הפת. א"כ אסור להבדיל על הפת אפי' במוצאי שבת ליום טוב. אבל עכשיו (שיאמרו) [שאמרו] חכמים. אביי אמ' יקזנ"ה. ורבא אמ' יקנה"ז. והילכתא כרבא. כיון שיין וקידוש אומ' קודם נר והבדלה. אומ' תחילה קידוש על הפת ואחר כך אומ' הבדלה. ומברכין על הפת עם קידוש. הילכך יום טוב שחל להיות במוצאי שבת מי שאין לו יין בתחילה מברך המוציא ואחר כך אשר בחר בנו. ונר והבדלה. וזמן: וביום טוב שאין בו זמן. כמו בשביעי של פסח הלכה כרבא דאמ' יקנ"ה: ותפילת יום טוב שני ביום טוב ראשון: ערבית שחרית ומנחה מתפלל אבות וגבורות וקדושת השם. אתה בחרתנו. יעלה ויבא. והשיאנו: רצה ומורים. שים שלום: ונוטלין את הלולב ומברכין שתים קודם נטילתו דעובר לעשייתו בענן. ומדאגבהיה נפק ביה: ואחר כך גומרין את ההלל: קדיש: כו':