Machzor Vitry, Laws of the Four Species 378

שעח.
יום ראשון של חול המועד יאמר: מפי כבודך כאמור. וביום השני וכו'. ונ' וביום השלישי וכו'. ומנחתם וכו'. ביום שני של חול המועד יאמר: כאמור. וביום השלישי וכו'. ונ' וביום הרביעי וכו'. ומנחתם וכו': ביום שלישי של חול המועד יאמר: כאמור. וביום הרביעי וכו'. ונ' ביום החמישי וכו'. ומנחתם כו': ביום רביעי של חול המועד יאמר: כאמור. וביום החמישי וכו'. ונא' וביום הששי וכו' ומנחתם וכו': בחמישי לחול המועד הוא הושענא רבא: יאמר: כאמור וביום הששי וכו'. ונ' וביום השביעי וכו'. ומנחתם וכו': בשמיני עצרת יאמר: את מוסף יום שמיני לחג עצרת הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור: ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: והקרבתם עלה אשה ריח ניחח לי"י פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: ומנחתם ונסכיהם כמדובר שלשה עשרונים לפר ושני עשרנים לאיל כו': ותפילתו שלימה תסדיר. ברתת ואימה לאל אדיר: ומנהג אבותינו תורה היא לומר קרבנות של יום ויום: ואע"ג דקבעי' הילכת' כרב חננאל אמ' רב דאמ' כיון שא' ככתו' בתורתך שוב אינו צריך. אין להיפטר לאדם בכך לכתחילה ותדע שהרי בשבתו' וראשי חדשים דמרגלא בפומיה דכולי עלמ' לומ' בתפילה וביום השבת. ובראשי חדשיכם. ש"מ לא הנהיגו קדמונים כרב חננאל אמ' רב אלא בדיעבד: ובני אדם הנמנעים מלומר ולפרש מקראות המוספים ברגלים דבר יום לפי עיניינו בתוך מפני חטאינו. מתוך שאין רגילין ושגורין בפה. כשל שבת וראש חדש מצאו עילה להיפטר כדרב חננאל אמ' רב. ולא כל הימים. ואין שומעין להם: ומיהו במלכיות זכרונות ושופרות לא אמ' רב חננאל אמ' רב. אפי' בדיעבד. שכן הן באים ועולין למיניין: חל להיות יום טוב שני של סוכות במוצאי שבת. דיום טוב ראשון אי איפשר לחול במוצאי שבת. דלא אד"ו ראש השנה וסכות: מתפללין אבות וגבורות וקדושת השם. ומתפלל אתה בחרתנו: וכשמגיע עלינו קראת אומ' ותודיענו: והנה הוא כתוב בתפילת פסח: ואין אומרי' שום סידור שבמוצאי שבתות לחול לאמר ויהי נועם. ולא סדר קדושה. ולא ויתן לך. שאין אומרי' ויהי נועם אלא כשיש בשבת הבאה ששת ימי החול. דכת' ומעשה ידינו כוננהו. ודרשי' באגדת' וי"ו מעשה ידינו: וכן שאר הסדר: ונפטרין והולכין לבתיהם לשלום: ואין נוטלין ידיהם לעולם לא קודם קידוש ולא קודם הבדלה. דיין פירות הוא. וכל הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח. והוא דהוי נקי כפים. אבל אם נתעסק בשום דבר ליכלוך או שנפנה לגדולים או לקטנים. ודאי צריך לרחוץ בנקיון כפיו ולטהר עצמו קורם שיקדש או שיבדיל: והבדלה של כוס הכי מברך. אם יש לו יין מברך בורא פרי הגפן: אשר בחר בנו. עד מקדש ישר' והזמנים: בורא מאורי האש: ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישר' לעמים. בין יום השביעי לששת ימי המעשה בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת. ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קידשת. הבדלת וקידשת את עמך ישר' בקדושתך. ב"א י"י המבדיל בין קודש לקודש: לישב בסוכה: שהחיינו: וסימן יקנה"ז: יין. קידוש. נר. הבדלה. זמן: אלא שאמ' תחילה סוכה ואחר כך זמן: ואם אין לו יין מבדיל על הפת [ואע"פ שאין מבדילין על הפת]. זהו בשאר מוצאי שבתות שאין הפת באה עיקר. אבל שבת ויום טוב שיש קידוש והבדלה אם אין לו יין מבדיל על הפת. ושפיר דמי: וכך אמ' הטעם אדונינו מאור עינינו מר ר' צדוק ריש מתיבתא ז"ל: