1
שעג.
דין לולב יבש.
2
וששאלתם לולב הגזול והיבש פסול. כך ראינו ודאי. שהלכה כחכמים. במקום שאיפשר להביא כשהן הדורים. אבל במקום שאי איפשר יוצאין ביבישין ומניין שהוא כן. דתניא א"ר יהודא מעשה בבני ברק שהיו מורישין לולביהן לבני בניהן ולא אמרו חכמים דבר. ששלא כרצון חכמים. אלא אמרו לו משם ראייה. שעת הדחק שאני. וכן באתרוג והדס. וערבה. במקום שאי איפשר להביא אותם כשהן הדורין יוצאין בהן ביבישין: ולולב שיש בו הדסים כהילכתן. תלתא תלתא טרפא בחד קינא. אם בא להוסיף עליו כמה הדסין. ולעשותו אגודה גדולה מן ההדס שאינו (ערבות) [עבות]. הרשות בידו. כיון דמצות לולב לא נתנו בו חכמים שיעור יותר משלשה אפי' (בחמור) [כחמור] שבהן. עשה שלשה כתיקנן יצא ידי חובתו ואותם יתירים תוספת הן. ואין פוסלים את הכשרים: וכן מנהג בשתי ישיבות: