תקיב.
משפט סדר הנחת הפרשיות בבתים. לדברי רבינו שלמה. מימין הקורא. האיש שעומד כנגד המניח. קדש. מימין קורא. ואחריו בית שני. והיה כי יביאך [ואחריו בית שלישי שמע], ואחריו בית רביעי והיה אם שמע. וכן נמי איתא בשימושא רבא. וזהו סדר כמו שכתובות בתורה. וגם במכילתי סוף פרשת בא אל פרעה. תניא כתבן שלא כסדרן יגנזו. אבל רב שרירא גאון ורב היי גאון בנו ורבינו יעקב מפרשי'. דבית שלישי והיה אם שמע. בית רביעי שמע. וסימנין הוויות יחד. והיה כי יביאך. והיה אם שמע. סמוכות באמצע. ועוד סימנין שיני"ן סמוכין זה לזה שמע מבחוץ סמוך לשי"ן שבקמט עור דפוס מבחוץ. וקדש סמוכות לשי"ן שבקמט ימין בעור דפוס מבחוץ. ומכל מקום צריך לכותבן כסדר הכתובות בתורה. כדתניא במכילתי. ובתפילין של זרוע שכותב בחתיכת קלף אחת בארבע עמודים אחר שכתב בעמוד שני והיה כי יביאך יניח חלק עמוד שלישי. ויכתוב בעמוד רביעי שמע ישראל. ואחר כך יכתוב בעמוד שלישי והיה אם שמע דזהו סדר שבתורה: ואמרי' פ' הקומץ כל בית חיצון שאינו רואה האויר פסול. וגם אם החליף גוייתה לגוייתה פסול. א"כ סדר הנחה של רבינו שלמה פסול לדברי הגאונים. וסדר הנחת הגאונים פסול לדברי רבינו שלמה. וירא שמים משום ברכה לבטלה. אם אינו מניח רק כדברי אחד מן הגאונים. הילכך יניח שניהן. שנים של יד בברכה אחת ואחר כך שנים של ראש בברכה אחת שהרי יש בראש וכן בזרוע מקום להניח שני תפילין. כדאיתא פ' המוצא תפילין: ואם אינו יודע לכוין המקום להניח שניהם יחד יניח כדברי האחד. ויברך על של יד ויניח. ואחר כך יברך על של ראש ויניח. ולא ישהא אותם בראשו ויסלקם ואחר כך יניח כדברי הגאון השני על סמך ברכה ראשונה ולא ידבר בינתים. והשני ישהא בראשו כמה שירצה. ואע"פ שעתה מברך על של ראש פעם ראשונה ומפסיק בין ברכה של יד בראשונה להנחה של יד בפעם שנייה. זה טוב יותר מלעזוב לגמרי שלא להניח כלל. רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ושמא כמו כן עור הבתים צריך להיות שחור. ויכול לעשות עור הבתים מקלף מעובד לשמו. אע"פ שהוא דק מיקרי שפיר עור. דהא כתיבא תניא. יכתבם על ארבע עורות. ויכול לעשות מעור שליל הקלף. ויש אומ' שטוב והגון יותר לפי שלא נעבדה בו עבירת תשמיש. ושפיר קרוי עור דלא גרע מעור עוף דכשר. כדאיתא פרק ח' שרצים. אע"ג דלגבי טומאה חשוב כבשר דחשיב ליה גבי עורותיהן כבשרן: אמר אבי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני. יעשה מימין הקורא בקמט עור דפוס הבית. שי"ן של ארבע רישי. פי' שני יודי"ן יעשה בתוכה. ובשמאל יעשה שין של תלתא רישי. פי' כמו יו"ד אחת יעשה בתוכה. פ' הקומץ אמרינן וצריך שיניע חריץ למקום התפר. פי משך קטמי השי"ן מבחוץ. וצריך שיגיעו עד למטה עד התפירה. אבל רבינו שלמה פירשו לעיניין חריץ הבדלת הבתים שיהיו עד למטה עד התפירה. ובברייתא נמי תניא אם אין חריצן ניכר פסולות. גבי בתים אמר רב חננאל אמר רב תיתורא של תפילין הלכה למשה מסיני. מעברתא של תפילין הלכה למשה מסיני. פי' רש"י לאחר שהכניס האיגרות בבתים מקצע כל הבתים לבד עור בית רביעי מניח ארוך וכופלו למטה לכסות הבתים וזהו בית מושבו של ביתים. תיתורא. לשון גשר. ומעברתא היינו מאותו עור הנכפל למטה עושה בליטה כפולה חוץ לבתים שמכניס בתוכה הרצועות ומושכות אילך ואילך עוברת. ויש שקוצעים כל עור הארבע בתים למטה ולוקחין עור ממקום אחר וקודרין בו בראשו כעין ארובה. ומכניס שם הד' בתים. וראש השני כושל למטה לעשות תיתורא ומעברתא כמו שפי' לעיל. ויש מפרשי' מעברתא קרוי. יש שנותנין עור שני על בית של זרוע מצד זה לצד זה:
תניא תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני. אמר רבא בתפרן ובאלכסונן. העור הנכפל למטה שהוא התיתורא יתפור עם עור הבתים סביב בריבוע. וכי נמי יהיה זוית בתפירה צריך שיהיה שיעור זה באלכסון. כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשא באלכסונא. ולא ארכה יתר על רחבה. וגם עור התיתורא והבתים היוצאין חוץ לתפירה קוצצין בריבוע. ועוד הבליטה הנכפל שקרוי מעברתא מקצרין כדי שיהא ניכר עור התיתורא. וכן גוף הבתים בראשם צריך שיהוי מרובעות ארבעתן יחד. כדאיתא בשימושא רבא. מייתי אעא טבא תרתי אצבעי על תרתי אצבעי אבל הבית אחד לבדו אינו צריך ריבוע. וגם בגובה הבתים אין קפידא. וכן תפילין של יד יש להם דין זה צריך ריבוע בתפירא התיתורא וכן בעור התיתורא וכן בגוף רחב הבית שבראשו: משפט תפירה צריכי מגידי בהמה טהורה. וכתוב בשימושא רבה תריסר תפירי ליהון בה ואי איכא עשרה כשר. דכי שקלת מלכא ושמשא. פי' יהודה ולוי. אייתר עשרא. ואי טפי שפיר דמי. דכי מוספת מנשה ואפרים הוו ארבע עשרה בר מדנפיק ועייל. פי' בי"ד מקומות יתחוב המחט כשיעשה התפירה מרובעת בר מדנפיק ועייל. הייני מלבד שלשה מקומות במקום הבדלת הבתים יתפור עור הבתים לעור שלמטה. והיינו דאמרי' פ' הקומץ. ושוין שנותן חוט ומשיחה בין כל אחת ואחת. ויש שמוליך התפירה בג' מקומות מחריץ ימין לשמאל דרך ריבוע התפירה. ואם נפסקה תפירה בג' מקומות אין תקנה לחזור ולקשור אלא צריך תפירה חדשה. כדאי' בירושלמי דמגילה פ"ק: