והא לן סדר הלכות שבת:
כאשר פי' ר' ברוך בר יצחק בספר התרומה בדרך קצרה:
ת"ר ארבע רשויות לשבת רשות היחיד ורשות הרבים כרמלית ומקום פטור. איזהו רשות היחיד חריץ עמוק עשרה ורוחב ארבעה או גדר גבוה עשרה ורוחב ארבעה. וכ"ש היקף מחיצה שמקיף ד' טפחים. איזהו רשות הרבים סרטיא פלטיא. מבואות המפולשין. ואין מוציאין ומכניסין מרשות זה לרשות זה ואם הוציא והכניס בשוגג חייב חטאת. במזיד ענוש כרת ונסקל. אבל ים ובקעה כגון שדות דלא דרסי בה רבים וכרמלית רחבה במקום שרבי' רגילין אלא אין רחבה ט"ז אמה. או אין שולטין בה ס' רוביא דומיא דרגלי מדבר. וכן עמוד רוחב ד' וגבוה ג' טפחים או יותר אבל אינו גבוה ט'. דא"כ מכתפי עלה רבים ולא מיקרי רשות הרבים אלא כרמלית ואין לה לא דין רשות היחיד. ולא דין רשות הרבים. ולשון כרמלית בירושלמי מפ' לשון כרמל רך ומלא ולא נגמר היטב. כך כרמלית אין לו לא דין רשות זה ולא דין רשות זה ואין מוציאין ואין מכניסין ממנו לרשות היחיד ולא לרשות הרבים. ואם הוציא והכניס פטור אבל אסור. וא"ר יוחנן אין כרמלית פחותה מארבעה רוחב. אבל מקום פטור הוי מקום ברשות הרבים שאין רוחב ד' וגבוה ג'. ומותר גמור לטלטל ממנו לרשות היחיד או לרשות הרבים. ואם המקום הזה שאינו רוחב ד' והוא גבוה ג' עומד בין רשות היחיד לרשות הרבים. על זה אמ' רב מקום שאין בו ארבע' על ארבע מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו. לתת משוי וחבילה על אותו מקום. ובלבד שלא יחליפו. שבני רשות הי' לא יקחו שם חפץ שבני רשות הרבים נתנו שם. דילמא יביאו החפץ מרשות הרבים לרשות היחיד דרך אותו מקום פטור בלא הנחה שם באמצע. וא"כ יהא חייב. דת"ר המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב. ואותו סטיו מקום פטור הוא. ובן עזאי פוטר. דקסבר מהלך כעומד דמי. הנה פירשתי דיני רשויות שבת ופיטורן וחיובן ואיסורן:
דין אם צריך לחפץ שברשות הרבים או אש יש לו חפץ (חפץ) בבית אחר שלו. או להביא יין ורשות הרבים מפסקת. (איליך) [יוליך] תינוקות שם אם יקחוהו מאיליהן ויביאוהו טוב הדבר. כדאית' פ' חרש גבי מפתיחות דבי מדרשא דאירכסו ברשות הרבים. וא'ר יוחנן לידבר טלייתא התם. ואם התינוקות לא יבחינו להביא יעשה מחיצה של בני אדם. יקבין שם אנשים שלא ידעו שלשם מחיצה נאספו ויסדרם שלא יהא ג' טפחים בין זה לזה ויועיל כמו קנים כדאית' פ' מי שהוציאוהו גבי זיקי דאשתאר בריסתק' דמחוזא. אבל מבית חבירו לא יועיל כן מפני שצריך עירוב: