1
קמט.
ובמוצאי יום הכיפורים שחל להיות באמצע שבת לא אמרי' ויהי נועם. דלא אמרי' ויהי נועם אלא במוצאי שבת לחול. דאיכא שיתא יומי דחולא לקמיה. אבל איכא במיצעי יום טוב או יומא דכיפורי אפילו חל יום טוב בערב שבת ואיכא לקמיה חמשא יומי דחולי לא אמרי' ויהי נועם: בההיא אפוקי שבתא. מאי טעמא כיון דכת' ומעשה ומעשה ידינו (בלא וי"ו. והשני ומעשה ידינו) בוי"ו. כלומר ו' מעשה ידינו. אלמא דבעינן שיתא יומי כולהו כחדא: ומביאין לו כוס של יין ואבוקה של אור בידו. דגרסי' בערבי פסחים כי מטא לאבדולי קם שמעיה ואדליק אבוקה משרגא. דאמר רבא אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר: ומברך יבנ"ה: יין. דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. בשמים ברישא. והדר מאור. כדמסיק בערבי פסחים. וא"ר יוחנן נהגו העם כב"ה ואליבא דר' יהודה: