Machzor Vitry, Laws of Shabbat 107

קז.
ומקדשין על היין בלילי שבתות. דת"ר זכור את יום השבת לקדשו (שמות יט). זכרהו על היין. אין לי אלא ביום. בלילה מניין. ת"ל את. אין לי אלא שבת. ימי' טובים מניין אלה מועדי י"י מקראי קודש (ויקרא כ״ג:ד׳): ת"ר זכור את יום השבת לקדשו. זכרהו על היין. מיכן סמכו חכמים לקידוש מן התורה. אין לי אלא בשבת חג המצות מניין. ת"ל (דברים ט״ז:ג׳) למען תזכור את יום צאתך וגו': חג שבועות מניין. ת"ל (שם) וזכרת כי עבד היית (בארץ) [ב]מצרים ושמרת ועשית. חג הסוכות מניין. ת"ל (שם טו) וזכרת כי עבד היית [בארץ] (ב)מצרי' ומנא לן דאסוכות קאי מעילויה דקרא. כתיב (שם) העניק תעניק לו וגו'. (שם טז) חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים [וגו']: ואע"ג דמדכר בקידושא צריך לאדם לאדכורי בצלותא ובברכת המזון. מא טעמ' תרי קראי כתיבי. זכור. וזכרת. ואתו רבנן וילפינהו משבת. מה שבת בתפילה ועל הכוס. אף יום טוב כן: א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מניין שאין או' שירה אלא על היין שנ' (שופטים יט) ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים. אם אנשים משמח אלהים במה משמח. מיכן שאין אומ' שירה אלא על היין: וטועם ממנו כדי רביעית ואם לא טעם כדי רביעית לא יצא ידי חובתו דהכי אמרי' המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא והיינו רביעית יין: