שלג.
אתה נגלית. כד"א וישכן כבוד י"י על הר סיני (שמות כ״ד:ט״ז). על הר קדשך לדבר עמם. בעבור ישמע (ישמע) העם וגו' (שם יט). מן השמים השמעתם קולך. מן השמים השמיעך את קלו (דברים ד׳:ל״ו). ונגלית עליהם בערפלי טוהר. כד"א ותחת רגליו. וגו' (שמות כ״ד:י׳). וכעצם השמים לטוהר. כלומר בערפלי טוהר נתת להם את התורה. גם כל העולם חל מלפניך. ותגעש ותרעש הארץ (תהילים י״ח:ח׳). וכת' מלפני אדון חולי ארץ (שם קיד). ובריו' בראשית חרדו ממך. ויחרד כל העם אשר במחנה (שמות י״ט:ט״ז). ודברות קדשך. עשרת הדברות: י"י בקול שופר. י"י מדת רחמים. כי חק לישר' הוא משפט לאלהי יעקב. שיהא כל העולם דן ביום הדין הזה הגדול והנורא. יתקע בשופר גדול (ישעיהו כ״ז:י״ג). דשלשה שופרות הן לעתיד לבא. אחד להחיות מתים. כד"א בפתחי את קברותיכם (יחזקאל לו). ואחד לכינוס גליות. ובאו האבדים בארץ אשור (ישעיהו כ״ז:י״ג). ואחד להפיל שערותיהם של אומות העולם. לפני פחד קול שופר. כד"א וי"י אלקים בשופר יתקע (זכריה ט׳:י״ד). כלומ' הקב"ה יעשה דין כמו אלהים לא תקלל. שיתקע בשופר והלך בסערות תימן. סערות. כמו שערות. שהסמך מתחלפת בשין. כלומ' הוא ידין בדין תימן. היאך. בסערות. שיפלו שערותיהן מפי קול שופר הגדול: יש מחזורין שכת' בהן י"י צבאות יגן עלינו וגו'. ואין לומ' כן. כי מה עיניין זה אצל שופרות. פסוק הוא לעצמו. והלך בסערות תימן. ואחריו כת' וי"י צבאות יגן עליהם וגו'. ואם כדי להוסיף ברכה על הציבור אתה רודף לאומרו בתפילה. חטוף גם אותו שלאחריו והושיעם י"י אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו. אלא לא כל הימך להוסיף במקראות מכדי חובת היום. ג' לתורה. ג' לכתובים באמצע. ג' לנביאים. אבל מפני שחייב להשלים בתורה כוותיקין וכר' יוסי. הוא אומ' ושם נעשה לפניך כמצוה עלינו כו'. כאמור וביום שמחתכם וגו' (במדבר י׳:י׳). והרי הן עשר שופרות. כן מלכיות. כן זכרונות. בכללן אתה מוצא שלשים כסדרן ומטבען של חכמים: הן על כפים חקותים. אשר חכמים יגידו: קשר"ק: