רנא.
יום שאת ויתר. קיימו לדור דורים. מרדכי ואסתר לעשות ימי פורים: צלצלי משושים. אקראה בניב שיחיי. אזכרה לניסים. נפלאו בתוך אחיי. יטפו עסיסים. יזלו במלקוחיי. כוס. מיין [יין] רקחיי. כוס יהלוך במישרים: מרדכי: חש באף חרונו. בן אגג עמלקי. חשבה ימינו. לעקור עצי מתקי. בעצת לשונו. שלחו אדון צדקי. גואלי וחזקי [וצדקי]. גואלי. לי ידך [ירד] בגיבורים: מרדכי: קום קרא רננים. הזמן עלי המן. עם עדת זנונים. שח בפח אשר טמן. דם בני נפנים. אתנה מקום דמן. עוז לרם ונאמן. (עוז אענה) [אקראה] בקול שירים: מרדכי:
ועומד החזן ואומ' ואתה קדוש. וכל סדר קדושה: יתגדל: תתקבל: פיטום הקטרת: קדיש: ואם מוצאי שבת הוא לאחר סיום תפילת לחש אומ' קדיש שלם. וקורא את המגילה: השלימה עומד לפני התיבה ואומ' ויהי נועם וכל סדר קדושה. ואינו אומ' ובא לציון. אלא בשאר מוצאי שבתות. לפי שאין גאולה בלילה: ת'. ויש מקומות שאין אומ' ויהי נועם בלילה ההוא כלל. אלא מיד לאחר מקרא מגילה אומ' ואתה קדוש. וכן בתשעה באב כשחל להיות במוצאי שבת אחר איכה אומ' מיד ואתה קדוש: ת':