1
האסור לזה מותר לזה.
2
ועוד דגרסי' בעירובין. ההוא בר טבייא דאתא (ביריש) [בי ריש] גלותא דאתציד ביום טוב ראשון (ואשתחט ביום טוב שני. רב נחמן ורב חסדא אכיל. רב ששת לא אכל. ומאן דאכל משום דשתי קדושות הן. ומאן דלא אכל משום דתני איסי. וכן היה ר' יוסי אוסר בשני ימים טובים של גליות דקסבר קדושה אחת הן. ומסקנא ומודה ר' יוסי בשני ימים טובים של גליות. (ושתי) [דשתי] קדושות הן. דאפילו למאן דתני איסי. וכן היה ר' יוסי [עושה איסור] בשני ימים טובים של גליות דשתי קדושות הן. ושמעי' מינה דמחובר שנתלש ביום טוב ראשון מותר ביום טוב שני. ממה נפשך. ואל תשיבני. בכדי שיעשו. אם ניצודו ביום טוב ראשון למוצאי יום טוב אסורין בכדי שיעשו. שיום ראשון קודש הוא. ובעינן שלא יהא מהנה מיום טוב לחול. ואם ניצודו בשני לערב יום טוב שני אסורין בבדי שיעשו. דאימר קדוש הוא: מ"ר: