חיטה הנמצאת בעוף בפסח.
חיטה הנמצאת בתרנגולת בפסח. אין אדם שמתירה. לפי שחמץ בפסח בין במינו בין שלא במינו אוסר בכל שהו. ואף ר' אומר שהיא אסורה. אבל יש להביא ראייה להיתר מטומא' אם לא מפני שאין אנו יודעין אם למידין איסור מטומאה או לא. מפני ששנינו גבי טומאה בפ' י"א דאהילות. בעוף כדי שתפול לאור והשרף. דברי ר' שמעון. דכיון שיהא האוכל בתוך (מעין) [מעיו]. כשיעור הזה שוב אינו ראוי לקבל טומאה. לפי שבא לידי סירחון מיד. ואינו חשוב אוכל. וכן יש לומר שאין זה בא לידי חימוץ. אלא על ידי סירחון. אי דפשיט' לן (למיגזר) [למיגמר] איסור מטומאה: והוסיף רבינ' ת'. דליכא למישרייה מהתם. ואומר בדבר זה טעו רבותי' דהך משנה בפי י"א דאהילות. והכי תנן לה התם בעופות ובדגים מעת לעת. ובשל תורה הלך אחר המחמיר. ובשילהי שבת מייתי לה משום כלב. דדריש התם יודע צדיק דין דלים. יודע הק' בכלב שמזונותיו מועטין. כו'. כדתנן כמה תשהא (במיעין) [במעיו]. והיא שנוייה באהילות. פ' בית שנסדק: