ואסור למילש מצות של מצוה בחמרא. או בדובשא. או במשחא. חדא משום דמחמעא. ועוד מפני שנראית כמצה עשירה. ולחם עוני בעינן וליכא. ואם לש. ישרף מיד דהילכת' (כרשב"ג) [כר"ג] דאמר אין לשין העיסה ביין ושמן ודבש. ואם לש. ר"ג אומר ישרוף מיד. והכי שדר רב צדק כהן ריש מתיבתא. ואם ישיב המשיב. הא קיימא לן דמי פירות אין מחמיצין. תריץ ואימא הכי. הני מילי מי פירות לחודייהו. אבל על ידי תערובת מהמעין. וכן כת' בירושלמי בריש גמרא דאילו עוברין בפסח. כותח הבבלי. כו'. ופריך. והא מי פירות נינהו. ותרוץ. כולהו ע"י מוי. ואפילו במי פירות לחודייהו בשני לילות הראשונים אסור. משום מצה עשירה. אבל מיכאן ואילך בלא תערובת שרי. אבל בביצים ופלפלין בין על ידי תערובת בין לחודייהן. ואפילו בשאר ימים אחרונים של פסח אסור משום דמחמעי. וכן במלח דאינה נקראת מצה. מדא' בשבת פ' המוציא שלש עורות. וקא חשיב מצה דלא מיעבד במלח: ואינך דאיכא (מלא) [מלח] לא מיקרו מצה: ועוד דמיחמעא: