1
מודדת אשה לחלתה.
2
ומודדת אשה חלה לעיסתה. בכל ימים טובים. כדי שתטול חלתה בעין יפה. ולא תפחות ממ"ג ביצים וחומש ביצה. כדי שלא תהא ברכתה לבטלה. ואמר רב יהודה בר אבא אמר רב מודדת אשה קמח לעיסתה כדי שתטול חלה בעין יפה. ואע"פ ששמואל אוסר. אין הלכה כמותו. חדא דהילכת' כרב באיסורי. ועוד אפילו הנהו דבי שמואל שרו: וכהן חייב להפריש חלה מעיסתו. כישר'. שאם אינו מפריש הרי הוא כאוכל טבל: ואסור לאכול על שלחנו: ת'. מצ'. בערך שאור בפ' ב' דחלה. תנן ה' רבעי' קמח חייבין בחלה הן ושיאורן ומורסנן. פי' השאור שנותן לתוך העיסה כדי לחמצה: ת': וכל ח' ימי הפסח אין מוסיפין על מ'ג ביצים וחומש ביצה משום חימוץ. ואין פוחתין. משום (בככה) [ברכה] לבטלה דלא חייבה תורה חלה בפחות מעשירית האיפה: