1
דין הכשר סכינין.
2
סכין שהטבילוה קודם רתיחתה בחמין לא עלתה לה טבילה. כל זמן שהאיסור בתוכה: כך שנינו (בפסיקת') [בתוספתא]. השפודין. והאסכלאות והסכינין. מלבנו באור. ואמרי' בע"ז עד כמה. עד שתשיר קליפתו. ובפסחים פסקי' הילכתא אידי ואידי ברותחין ובכלי ראשון. ופ' אידי ואידי. בין קתא דפרזלא בין פרזלא מגעילו ברותחין ובכלי ראשון. לאחר (שהבלין) [שהלבין] הברזל. דלעיל משתעי בליבון: מהני תרי מילי מצינן למילף דצריכין לבון והגעלה. וטעמא משום דרוב תשמישן משתמשין בהן בין על ידי (חמץ) [חמין] בין על ידי האור. וקיימא לן כבולעו כך פולטו: