1
דין טחינה.
2
לפני הפסח כשטוחנין חיטה למצות. נוהגין לשלוח. שם ישר' אחר ריחים של גוי להיות יושב ומשמר. דכת' ושמרתם את המצות (שמות יד). בעינן שימור לשם מצה ואין צריך לעמוד. אלא שיטחון כפי מה שהוא צריך לשלש מצות של לילה הראשון שהן חובה. והן צריכין שימור לשם מצה. אבל השאר אינן צריכות שימור. ומי שהוא טוחן ואין ישר' עומד על גביו מותר. ואפילו ליקח סלתות מן השוק שפיר דמי. דאמר מר בצקות של גוים אדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה כאחרונה. והוא שלא הכסיפו פניו. ואין לחוש שמא יערב מחמצו לתוך הקמח. הואיל ולאחר כך מרקדין אותו בנפה שאם יש חמץ נפה קולטתו. מ"ר: